בירמן, נחום

בן טובה ובן ציון. נולד בשנת תרע"ד (1913) בעיר סטולין, פולניה. כבן למשפחה מסורתית למד נחום ב"חדר" וב"תלמוד תורה", ורכש גם השכלה חילונית בבית-הספר "תרבות". נחום עלה לארץ-ישראל עם משפחתו בשנת 1926, המשפחה השתקעה בחיפה ונחום למד בבית-הספר העממי א' בעיר. בשל מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה, נאלץ נחום להפסיק את לימודיו ולצאת לעבודה. הוא הצטרף לארגון "הנוער העובד" והחל לעבוד כעוזר לשרברב. לאט לאט התמחה בעבודה עד שהיה לשרברב העומד ברשות עצמו. עם התבגרותו, הצטרף נחום לשורות ה"הגנה", היה פעיל בסקציה הימית של ארגון "הפועל" וניגן בתזמורת כלי הנשיפה של "הפועל". הוא היה מוסיקאי מעולה ולעתים אף מילא את מקום המנצח. כאשר פרצו מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט והוקמה המסגרת שנקראה משטרת היישובים העבריים מיהר נחום להתגייס לשורותיה ובשל הצטיינותו אף הועלה לדרגת סרג'נט (סמל). את פעילותו הבטחונית המלאה כנוטר וכחבר ה"הגנה" החל באבטחת העלייה לחניתה ומאז לא היתה עלייה על הקרקע שנחום לא נטל בה חלק. נחום היה איש שלא ידע פחד מהו. נענה לכל קריאה ומילא את המוטל עליו במסירות נפש. גם השלטון הבריטי ופיקוד המשטרה העריכו את דעותיו וידיעותיו. כל אלה שבאו אתו במגע העריכוהו על רצינותו ועל דייקנותו. בנוסף על תפקידו הרשמי כסרג'נט נוטרים מונה מטעם ה"הגנה" למדריך קשר האיתות והקנה תורה זו לעשרות חניכים שקיימו את הקשר החיוני כל כך בין ישובים מבודדים. ביום כ"ה באייר ת"ש (2.6.1940), נפל סרג'נט נחום על משמרתו כאשר חש בראש קבוצת נוטרים לכבות שריפה שהוצתה בידי פורעים ערבים בשדות החיטה של משק עיינות. נחום הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה. הניח הורים, שני אחים ושלוש ואחיות. רשימה לזכרו נתפרסמה בספר "לזכר חברינו נוטרי עמק יזרעאל" ובעתון "דבר".