בן רבקה-חנה ויצחק. נולד בפולין בשנת תרע"א (1911) ועלה לארץ-ישראל בשנת 1933. הוא התגורר בחיפה, שבה עבד כמוביל קרח, והצטרף לשורות ה"הגנה". ביום ז' באדר תרצ"ט (26.2.1939), פרצו בעיר מהומות והפגנות של ערבים. פנחס הוביל, כדרכו, את הקרח ובהגיעו לרחוב השומר נורה ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית הקברות החדש בחיפה, עם שני יהודים נוספים שנרצחו ביום הקודם. הניח אשה, בן ואח שעלה לארץ-ישראל יומיים קודם לכן.