ביק, ישראל-אהרן (שולו, ישרוליק)
בן רחל ויוסף, נולד ביום ב' באלול תרפ"ג (14.8.1923) בווינה, ברית אוסטריה. ישראל קיבל חינוך יהודי בבית ובבית-הספר העממי וכשעבר לבית-הספר התיכון הצטרף לתנועת-הנוער הציונית "תכלת-לבן" והיה מפעיליה. ב-1938 עלה ארצה במסגרת "עליית- הנוער" ואחרי שנה עלו גם הוריו. שנתיים עשה בחברת הנוער בגבת. היה בין הראשונים שסיגלו לעצמם את השפה העברית ומפעילי החבורה בענייני תרבות. ישראל הצטרף לקיבוץ חולתא והשקיע מרץ וכשרון בענייני חומר ורוח כאחד. בשנת 1944 נשלח מטעם הקיבוץ לעבודה ב"הנוער-העובד" ואחר-כך הדריך קבוצות- נוער בקיבוץ חולתא. התאמן ב"הגנה" ומראשית מלחמת- העצמאות שירת בחטיבת "כרמלי" והשתתף בפעולות קרב והגנה בחזית המזרחית של הגליל העליון והגיע לדרגת מ"כ. לקראת כניסת ההפוגה הראשונה לתוקפה תקפו הסורים את משמר הירדן והצליחו לכובשה ביום 10.6.1948. האויב ניסה לנצל את הצלחתו ולהתקדם לעבר ראש פינה וכוחותינו ניהלו קרבות קשים עד שהצליחו לבולמו. בקרב זה נפל, ביום ה' בסיוון תש"ח (12.6.1948). ביום ט"ז בתמוז תש"ח (23.7.1948) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.