בוחבוט, שמעון (סימון)

בן הלל ורובי. נולד ביום י"ג בטבת תשי"ז (17.1.1957) במרוקו. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1962. המשפחה השתקעה ביקנעם עלית. שמעון למד בבית-הספר היסודי 'תדהר' שבמקום והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון המקיף, במגמה של מסגרות מכנית. כשסיים את לימודיו בכיתה העשירית עזב את בית-הספר והתחיל לעבוד במקצועו. הוא אהב מאוד את עבודתו וניחן ביכולת מצוינת ובידיים אמונות ליצור ולעבוד בכל סוגי המתכות. שמעון היה נער נעים-הליכות, חביב וחברותי, ישר ובעל עקרונות. חברים רבים היו לו, שאהבו והעריכו אותו בזכות תכונותיו הטובות. למשפחתו היה בן מסור ונאמן, שהשתדל תמיד לעזור לכולם כמיטב-יכולתו. שמעון גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1975 והתנדב לחיל-הרגלים. לאחר הטירונות, שבמהלכה רכש מקצוע רובאי, הוצב לאחת היחידות המבצעיות של חטיבת גולני. כעבור זמן קצר התחבב על מפקדיו ועל חבריו ליחידה, בזכות היותו חייל ממושמע וחבר טוב, המוכן להושיט עזרה לזולת. ביום כ"ה באב תשל"ה (2.8.1975) נפצע שמעון בעת מילוי תפקידו באזור קרית-שמונה והועבר לבית-החולים רמב"ם בחיפה. שישה ימים נאבקו הרופאים על חייו, אך ללא הצלחה. ביום ב' באלול תשל"ה (8.8.1975) נפטר מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין ביקנעם. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "אין מלים בפי לתאר את גודל הצער והכאב על מותו של שמעון, שהיה לוחם מצוין וחבר טוב, המוכן להושיט עזרה לחבריו. זכרו יישאר עמנו לעד".