בדולח, ישראל

בן רחל ומרדכי, נולד ביום כ"ב בתשרי תרפ"ד (2.10.1923), בתל- אביב. ישראל למד בבית-הספר העממי ברמת גן, המשיך ללמוד בבית-הספר הימי בחיפה, היה מתלמידי המחזור הראשון בבית- הספר והתכונן להמשיך בלימודיו באמריקה, מאחר שנתקבל למכון קרנג'י שבארצות-הברית. היה חבר ה"הגנה" משנת 1938. עבד זמן מה כימאי בחברת "עתיד" ומשם עבר לשמש כנוטר בשדה-התעופה ברמת דויד במשך ארבע שנים. בשנת 1942 התנדב לפי קריאת הסוכנות לשרת בצי המלכותי הבריטי, תחילה כמלח מן השורה, אך במהרה הגיע לדרגת תת- קצין – .V.O. הצטיין בשירותו וקיבל שני אותות-הצטיינות בריטיים. בתום מלחמת-העולם השנייה עבר לשרת בצי המסחרי שלנו, עד פרוץ מלחמת-העצמאות בשנת 1947. עם התלקחות הקרבות התנדב לפל"ם, שירת בגבעת אולגה, בקיסריה, השתייך לגדוד "הפורצים" של חטיבת "הראל" והשתתף ב-56 קרבות באזור ירושלים ועוד. ביניהם: מבצע "נחשון", ליווי שיירות בין קרית ענבים לירושלים, שלוש פעמים על הקסטל, כיבוש קולוניה, כיבוש בידו, בית-איכסא, דיר-איוב, הראדאר (בקרב הראשון), סריס, בית-סוריק, בית-מחסיר, הפריצה לעיר העתיקה, שער הגיא, הקסטל ועוד. במכתבו האחרון אל הוריו כתב: "אני חושב שהכבוד הגדול ביותר שנפל בחלקו של יהודי לוחם לאחר 1800 שנה, הוא להשתתף בכיבוש הר-ציון, לפרוץ את חומת העיר העתיקה ולהתחבר עם יהודיה. את זאת ביצעו חברי וביניהם 'עבדכם הנאמן'". בהתקפה השנייה על משלטי הראדאר שהוחזקו בידי הלגיון, שנערכה ביום 1.6.1948, נפצע קשה, נלקח לבית- החולים "הדסה" בירושלים, נרשם שם כאלמוני ומת למחרת, ביום כ"ד באייר תש"ח (2.6.1948), ונקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים. ביום השנה לנופלו נפתחו בבית הימאים בתל-אביב "חדרי התערוכה הימית" שנקראו על שמו.