אפשטיין, דני

בן אורי ורות. נולד ביום י"א בתמוז תש"ט (8.7.1949) בקיבוץ אלונים שבעמק יזרעאל. למד בבית הספר בקיבוצו והיה חבר בתנועת "הנוער העובד". היה חובב ספורט ושיחק בקבוצת הכדורסל של "הפועל" אלונים. היה חברותי ואהב לעבוד בחקלאות. תמיד היה מהלך כשחיוך נסוך על פניו ומדרכו שלא היה מהלך בשבילי המשק בלי שישיר, ירקוד, יקפוץ ויחבק את ההולך מולו. הוא אהב לרדת לשורשם של דברים וביקש תמיד לעזור לזולתו בכל אשר נדרש. אמנם אהב דני להתבדח ולעקוץ באורח מחוספס קמעה, ככל "צבר" טיפוסי, אך לאמיתו של דבר היה הוא רגיש ויפה נפש, שמצא פורקן בכתיבת שירים. הוא היה מאוהב בטבע, ביופי ובחיים עצמם, וכמובן גדולה הייתה אהבתו להוריו ולאחיו. הוא נהג להתווכח עם חבריו על מקומם של בני המשק ועל דרך השתלבותם לעתיד – אם באלונים ואם בהתיישבות הצעירה. בקיבוץ נוצר גרעין נח"ל ודני קשר עמו קשרים עמוקים. שנה לפני שגויס לצה"ל הלך עם הגרעין למשק נוה אור – ושנה זו נחשבה לשנה השלישית של עזרה שניתנה למשק ספר. בראשית מאי 1968 גויס לצה"ל והצטרף לנח"ל. דני היה מדריך מצויין, וגאוותו הייתה על רמת ההישגים של צה"ל. הוא שירת אותו בכל לבו והשתדל למצות את יכולתו עד תום. דני התנדב לסיירת ונפל שדוד בשעת פשיטה באיזור תעלת סואץ, אור ליום ו' באדר ב' תש"ל (14.3.1970). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות באלונים. מפקד יחידתו כתב, בין השאר, במכתב התנחומים להוריו, כדברים האלה: "איני סבור שניתן לנחם אבלים במלים, אולם חשוב שתבינו למען איזו מטרה נפל דני. מטרת המבצע הייתה להביא את הכוחות המצריים להכרה, שישיבתם השאננה בקו החזית היא אשליה והמצב בו חייל מצרי יפעיל את נשקו לא יהיה חד צדדי. – – – דני הוערך על ידי מפקדיו כטוב בין טובים הוא נפל לאחר שהכוח צלח את התעלה ללא הפרעה, ומספר שניות לפני תחילת התנועה נתקל באש מקרוב שנורתה מתוך הסוף. נזכרהו לטובה". קובץ שירים אשר נמצאו בעזבונו יצא לאור ל ידי קבוצת אלונים; אחרי נפלו הוצאה לאור חוברת לזכרו, הנושאת את השם "דני;" כן פורסמה חוברת בשם "אגרת מן הבית", בהוצאת קבוצת אלונים, ובה קטעים מרשימותיו.