אפנג’ר, אברהם

אברהם, בן אסתר ומשה, נולד תשט"ו (1955) בבני-סבך שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשכ"ב (1962). הוא למד בבית-הספר היסודי "ימין הרצוג" באילת ובבית-הספר התיכון המקצועי המקיף באילת. אברהם היה נער אופטימי, עליז ושמח בחלקו, תמיד היה נכון לעזור לכל אדם בעצה או במעשה ועשה למען הבריות בחיוך וברצון טוב. היו לו חברים רבים וכולם חיבבוהו בזכות מזגו הנוח, יושרו ואהבת החיים והאדם שקרנה ממנו. מילדותו היה בן מסור להוריו, דואג לאחיו ומוכן לסייע להם כל אימת שנתבקש. אחיו מציינים אותו כבן שהיה תמיד "גאוות המשפחה". הוא אהב לעסוק בספורט ושעות רבות היה מבלה על שפת הים, שכן הצטיין בשחייה ובחתירה וברבות הימים אף בנה לו סירת עץ קטנה משלו. היה לו אוסף בולים ותקליטים ואת זמנו הפנוי חילק בין תחביביו הרבים, בהם גם נגינה בגיטרה והאזנה למוסיקה. אברהם גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1973 והוצב לחיל ההספקה. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס נהגי משאיות, נשלח לאחד מבסיסי ההדרכה בתפקיד נהג משאית. ביום י"ח באדר תשל"ד (12.3.1974), שעה שנסע באזור מצפה-רמון, התהפכה המשאית שנהג בה והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באילת.