אלעול, סולימאן

בן פדיה וסאלם. נולד ביום 14.11.1971 בכפר ערוער. סולימאן, גדל והתחנך בכפר. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "אל הוואשלה", והמשיכם בבית-הספר "בן סינא", שם סיים את לימודיו בכיתה ט'. הוא החל לעבוד לפרנסתו במספר מקומות עבודה, האחרון שבהם, כמפעיל מלגזה במפעל "פריקלס" בנגב. בעבודה זו התמיד שלוש שנים. סולימאן, השתייך לאירגון הספורט בשבט, ושיחק בקבוצה מקומית. הוא היה חביב ונאמן לחבריו הרבים שאהבו אותו. בגיל 19 נשא לאישה את סבחה, ונולדו שני ילדיו – האני ונאיפה. הוא התנדב לשירות בצה"ל וציפה לרגע בו ישולב במערכת כגשש ברצועת עזה, למרות הסיכון הכרוך בכך. בתחילת יולי 1992 התגיס לצה"ל, ושירת כגשש בדרום הארץ. סולימאן, הגשש השלישי בשבט אבו-אל-גרינאת, שאליו משתייכת החמולה שלו, ממשיך מסורת משפחתית. אביו, בעברו הרחוק, שירת כגשש ביחידה צבאית. סולימאן, היה המוצלח מבין בני המשפחה שהקיפו אותו באהבה רבה, אביו אהב אותו מאד, וציפה ממנו להצליח בשירות הצבאי. ביום 30.1.1993 נפל בעת מילוי תפקידו. שני מחבלים שהסתתרו בסבך השיחים, ירו לעבר ג'יפ הסיור שעסק בפתיחת ציר בגוש קטיף שברצועת עזה, סולימאן נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין בכפרו. השאיר אחריו אישה, בן ובת, הורים עשרה אחים ושלוש אחיות. סולימאן הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. שר הביטחון, שלח מכתב למשפחה השכולה, בו הביע את השתתפותו בצער המשפחה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו – …"סולימאן, הצטיין בביצוע תפקידו בגיזרה, כגשש אחראי ורציני. אהוד על מפקדיו וחבריו ליחידה".