אליוביץ, יהודה

בן ברכה ואלחנן. נולד בשנת תרס"ז (1907) בעיירה קארטוז-ברזה, פלך גרודנה שברוסיה. בסוף 1911 עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה ביבנאל. את חינוכו הראשון קיבל יהודה בתלמוד תורה שבמושבה ולאחר מכן עבר לבית-הספר המקומי בו סיים את חוק לימודיו. בייחוד אהוב היה עליו לימוד התנ"ך והוא הרבה לקרוא מתוכו ולשנן פרקי שירה. משסיים את בית-הספר, בעודו נער, נכנס לעבודה במשק והתמסר לה בכל מאודו. עם זאת הרבה לטייל עם חבריו ברחבי הארץ, גם במקומות קשים ומסוכנים, לטפס על ההרים הגבוהים, ולבקר אתרי עתיקות. גם היה פעיל בחיים הציבוריים: עמד בראש מפעל פדיון העבודה של קרן היסוד, היה מרכז ועדת הבטחון וחבר מסור במועצה ובוועד הסניף של מפא"י. ביום ב' בניסן תרצ"ז (14.3.1937) חזר יהודה עם שניים מחבריו מבית גן למושבתו ושלושתם נורו מן המארב על ידי ערבים. יהודה הספיק להיאבק עם המרצחים ולהוציא את הרובה מיד אחד מהם, אך נורה בידי מרצח שני ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת עולמים ביבנאל. ביום השלושים לרצח הונח באותו מקום היסוד למושב "משמר השלושה" לזכר יהודה וחבריו.