אליהו, עופר

בן עליזה ורחמים. נולד ביום כ' בשבט תשל"ב (5.2.1972) בבאר שבע. הוא למד בבית-הספר היסודי 'נתיבות יורם' ובחטיבת-הביניים 'יעלים' בבאר שבע וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקיף א' בבאר שבע. בעיני מוריו היה ילד שובב ואמנם ניכר הוא בחיוך שעל פניו ובחוש ההומור שלו. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון עבד בשעות הפנאי, ובכסף שחסך קנה אופנוע והיה גאה מאוד בכך. עופר היה ספורטאי. בילדותו התאמן בג'ודו ובקארטה, ושיחק כדורגל בקבוצת הנוער של הפועל באר שבע ובקבוצת בית"ר באר שבע. עופר גויס לצה"ל בסוף יולי 1990 והתנדב ליחידה קרבית. הוא הצטרף לחטיבת גבעתי וסיים קורס מ"כים בהצטיינות. לאחר הקורס שירת כסמל מחלקה. הוא היה מסור מאוד לחייליו, שאהבוהו והעריכו אותו בשל כך. גם מפקד הגדוד שלו העריך אותו כחייל טוב מאוד. מקצועי ומשקיע. בחופשותיו היה נפגש עם חבריו הרבים, אך יחד עם זאת היה עוזר לאמו בעבודות הבית. ביום כ"א בשבט תשנ"ב (26.1.1992) בואדי אל-עיון ברצועת הביטחון שבלבנון, נפל עופר בקרב, כשמארב של חיילינו נתקל באש מחבלים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. באותו יום עמד לצאת לחופשה קצרה ולחגוג את יום הולדתו העשרים שחל באותו שבוע. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות – ירון, בני, רובי, ורד וחגית. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה ארנס: "עופר ז"ל שירת בגדוד חיל-הרגלים. הוא היה חייל שהצטיין בכל משימה, בעל אוזן קשבת, היווה דוגמה ומופת לפקודיו. הסתער באומץ בראש חייליו עד שנפגע. עופר יצא ברצון למשימה וראה בה שליחות מקודשת. הוא הועלה לדרגת סמל-ראשון לאחר המוות". הוריו תרמו לזכרו ספרי תפילה ומנורת נר נשמה לבית-הכנסת 'מקור תורה וחיים' בבאר שבע.