אלון, אלכסנדר (“סאשה”, “אלכס”)

בן ישראל ולילי. נולד ביום י"א בתשרי תש"ז (6.10.1946)בעיר טומסק אשר ברוסיה. בן שנתיים היה כאשר עלו הוריו לארץ בשנת 1948. אחרי שסיים את בית הספר היסודי "אהבת ציון" שבתל אביב למד בבית הספר התיכון המקצועי "אורט" שברמת גן והיה לטכנאי טכסטיל. השתייך לתנועת "הצופים". בשעות הפנאי שלו אהב לקרוא ולשרטט, ולהקשיב למוסיקה (קלאסית וקלה) והיה מבקר בתיאטרון. יש שניצל את זמנו ליצירת דוגמאות לבדי טכסטיל. היה חייכני, עליז ובת שחוק תמיד האירה את פניו. ביוני 1965 גויס לצה"ל והתנדב לצנחנים למרות היותו בן יחיד להוריו. גמר קורס צניחה ולא היה קץ לאושרו כאשר ענד את כנפי הצניחה וחבש את הכומתה האדומה. כן עבר קורס חובשים כי מפקדיו ראו כי ידי זהב לו – ידים של מנתח". התעסקותו כחובש במשך שירותו הצבאי חיבבה עליו את מקצוע הרפואה ולאחר שחרורו רצה להמשיך בכך. מטבעו ידע ואהב להיטיב עם הזולת והיה מוכן להתנדב לכל משימה ולכן לא ייפלא שעשה את עבודת החובש בכל לב ונפש. בתפקיד זה של חבישה וחילוץ פצועים הצטיין ביותר. במלחמת ששת הימים השתתף ביחידה לוחמת כחובש קרבי. נפל בקרב שנערך בהרי חרוץ בסיני ביום כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967), הוא היום הרביעי לקרבות. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. ההורים תרמו קרן סטפנדיות על שם בנם אלכסנדר אשר מפירותיה תוענק מילגה לסטודנטים לרפואה באוניברסיטה של תל אביב שנתנו את שירותם הצבאי ושהיו בשירות מילואים פעיל במלחמת ששת הימים; המילגה תינתן לאותו תלמיד מדי שנה בשנה עד לסיום לימודיו באוניברסיטה בתנאי שהוא יימצא ראוי לכך.