אידלסון, מרדכי

בן יהודית ושאול, נולד ביום ב' באייר תרפ"ה (26.4.1925) בבוקרשט, בירת רומניה. בעירו למד בבית-ספר עממי וסיים ארבע כיתות גימנסיה. בימי הגזירות והמלחמה העולמית גמלה בלבו ההחלטה לעלייה חלוצית לארץ, ובאפריל 1947 העפיל לארץ באונייה "שבתאי לוזינסקי". מיד הצטרף להכשרה מגויסת בגבעת ברנר והתאמן במסגרת הפלמ"ח. ב-30.11.1947, למחרת החלטת עצרת האו"ם, התגייס גיוס מלא והשתתף בפעולות שונות של הפלמ"ח בירושלים ובנגב. הוא השתייך לכיתה שחנתה בגת ובגל-און ועסקה בליווי שיירות ושירת כמקלען. מרדכי נשלח לקורס מ"כים בשרונה, סיים את הקורס באפריל 1948 וחזר לפלוגתו שחנתה בתל-נוף, כחלק מחטיבת "גבעתי". משם עברה פלוגתו למחנה ביל"ו, ואחרי ימים מספר – לכפר אוריה, שהיה מנותק כמעט לחלוטין ונתון להפגזות קשות. הוא ידע להשפיע, להרגיע ולעודד את החברים במזגו הנוח ובאומץ-רוחו וכיתתו הצטיינה בחייה החברתיים וברוחה האיתנה. מרדכי השתתף עם כיתתו בפינוי הר טוב. בליל 17-18 ביולי 1948, במסגרת מבצע "מוות לפולש", פשטו כוחות "גבעתי" על משלטים מצריים. מרדכי השתתף כמפקד כיתה בפשיטה על משלט 113. כאשר המקלען נפגע ונהרג, תפס את מקומו וחיפה על נסיגת חבריו. בפעולה זו נפגע מכדור בראשו ונפל ביום כ"א בתמוז תש"ט (18.7.1948). מרדכי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת ברנר.