אזולאי, איריס
בת ג'ולייט ואליהו. נולדה ביום ט"ו באדר תשל"א (11.3.1971) בירושלים. איריס היתה הבת הצעירה במשפחתה מרובת הילדים – שמונה במספר. היא למדה בבית-הספר הממלכתי-דתי 'יהודה הלוי' בשכונת מגוריה – בקעה ובכיתה ט' למדה בבית-הספר 'מסורתי'. אחר-כך עברה ללמוד בבית-הספר התיכון 'רנה קאסין', שבשכונת רמת אשכול ובו סיימה את לימודיה במגמה ההומנית וקיבלה תעודת בגרות. איריס התמחתה באמנות, וכתבה עבודת סיכום מצטיינת על הצייר ראובן רובין. היא תכננה להמשיך ולהתמחות בלימודי האמנות בחוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית. בספטמבר 1989, גויסה איריס לשירות חובה בצה"ל. היא הוצבה במשטרה הצבאית ושימשה בה כמש"קית חינוך. איריס ביצעה את עבודתה היטב: "אישיותה היפה והיכולת האינטלקטואלית שלה הביאוה לביצוע עבודתה ברמה של קצינה," סיפר מפקד היחידה שלה. השלמות ששאפה אליה, נעימותה והשלווה שניחנה בה יצרו אווירה טובה סביבה. ביום ב' בחשוון (21.10.1990) נפלה איריס בעת מילוי תפקידה. כהרגלה מדי בוקר, יצאה איריס מביתה בדרכה אל המחנה הצבאי שבו שירתה. לא רחוק מביתה התנפל עליה בדקירות סכין מחבל ערבי. איריס נאבקה עמו בגבורה – אך הוא גבר עליה ושם קץ לחייה. בת תשע-עשרה היתה בנופלה. איריס הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. איריס השאירה אחריה הורים, חמש אחיות – רינה, פנינה, אסתר, עליזה ואורלי ושני אחים – אדגר ומרדכי. זכרה הונצח בגל-עד שנבנה במקום שבו נפלה, וכן בספר תורה בבית-כנסת ובספרייה בבית-ספר 'פלך', בבקעה בירושלים, שנתרמו על-ידי משפחתה.
