אוזן, וילאם (“נני”)

בן אמיל ופרחה. נולד ביום ז' בתשרי תשי"ג (26.9.1952) בטוניס. בשנת 1954 עלה ארצה עם משפחתו, שהשתקעה בלוד. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי-דתי "מאיר" בלוד, נתקבל לעבוד כשוליה במסגריה במחנה ישראל ליד לוד. שם למד את המקצוע והיה למסגר מעולה. היו לו "ידי זהב" והא אהב לצבוע ולצייר. וילאם היה בחור נאה, טוב לב ועליז, למרות שהמצב הכלכלי בביתו היה קשה. הוא היה חובב ספורט והמריץ את חבריו הרבים בשכונה למשחק בכדורגל. הוא היה מארגן את חבריו בפעולות חברתיות שונות, כגון טיולים וביקורים מאורגנים בדיסקוטקים. הוא התגייס לצה"ל במחצית נובמבר 1969 והוצב לחטיבת "גולני". עם חבריו לנשק בחטיבה עמד על משמר ביטחון ישראל בגזרות השונות. הוא היה חייל ממושמע שהצטיין בכל מעשיו ועל כך זכה בהערכת מפקדיו. גם למשימה האחרונה, שממנה לא חזר, נבחר בזכות היותו חייל מעולה ובעל ניסיון רב. ביום ז' בתשרי תשל"ג (14.9.1972), נפל רב"ט וילאם בקרב באיזור ג'בל סומק ליד הר-דב. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בלוד. במכתב תנחומים למשפחה, כתב מפקדו: "נני השתייך ליחידה לוחמת, הנושאת בעול ביטחון ישראל בגזרות ואף בפעולות מעבר לגבול שהשתיקה יפה להן. במרבית פעולות אלה נטל וילאם חלק נכבד. גם את שירותו השגרתי וגם את מילוי המשימות המיוחדות עשה תוך התנהגות מופתית ראויה לכל שבח. היחידה אבדה את אחד מטובי לוחמיה-חבריה". משפחתו הנציחה את זכרו בהכניסה ספר תורה, ספרי זוהר ולוח שיש על שמו לבית הכנסת "אלי כהן" בלוד.