אגמון (קלוז’ני), אהרון

בן גנסיה ושלמה. נולד ביום ל' בסיוון תשט"ו (20.6.1955) ברמת גן. גדל והתחנך בגבעתיים. למד בבית-הספר היסודי כצנלסון והמשיך את לימודיו בבית הספר התיכון 'אורט' ברמת גן. בין תחביביו היו: קריאה, צפייה בסרטים וספורט. בצעירותו עסק גם במשחק הכדור יד. אהרון התגייס לשירות חובה בצה"ל בחודש פברואר 1974, והוצב לשרת בחיל החימוש. לאחר תום שירות החובה, שאת מרביתו עשה בסיני, הצטרף אל שורות צבא הקבע. במסגרת זו שימש כבוחן נשק ואחראי על כיבוי-אש בבסיס תחמושת. אהרון התקדם בסולם הדרגות הצבאי עד לדרגת רב-סמל-בכיר. במהלך שירותו בצבא לקח חלק במלחמת-לבנון. היה אהוב ומקובל על כל חיילי היחידה. אהרון נפל בעת מילוי תפקידו ביום ג' בחשוון תשנ"ב (11.10.1991) כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת בצומת תל השומר, בה דרס מחבל חיילים שעמדו בתחנת הסעה. הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הניח אחריו אם, אח ואחות – יוסף ורבקה. הועלה לדרגת רב-סמל-מתקדם לאחר מותו. במכתב תנחומים לאם השכולה כתב שר הביטחון דאז משה ארנס, שאהרון הקדיש את עצמו לצבא, נהג להתנדב למשימות והיה מקדים להתייצב לעבודה בבוקר ונותר למלא את תפקידו עד שעת ערב מאוחרת. את כל משימותיו מילא באופן מושלם. ברוח זו התבטא גם מפקדו במכתב תנחומים. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ להנצחת זכרו ביערות הקרן הקיימת לישראל. דבר נפילתו של אהרון התפרסם בעיתונות התקופה ובכלי התקשורת. המשפחה הנציחה את זכרו בהקמת ספרייה תורנית על שמו.