אברהם, כוכב

בן ציפורה ושי (ג'ומעה). נולד ביום ד' בטבת תש"ל (13.12.1969) למשפחת עובדי אדמה במושב שדה תרומות, שביישובי ביכורה. כוכב היה ילד יפה ושמח, שנישא על כנפי דמיונו. יום אחד החליט שהוא טרזן ובלא היסוס עלה על גג ביתו וקפץ ממנו. סופה של הרפתקה זו היה כמובן בבית החולים. הוא למד בבית-הספר היסודי 'ביכורה', ובגיל שתים-עשרה עבר לכפר-הנוער הדתי 'כפר חסידים' והשלים בו את לימודיו. על אף שהיה מוכר בכפר-הנוער בשל אחיו הגדולים שלמדו בו ונהנה בשל כך מזכויות ומפינוקים, געגועיו לביתו היו עזים. כוכב היה קשור מאוד להוריו, ואף שנקפו השנים לא הצליח להתגבר על געגועיו להם וניצל כל הזדמנות לצאת מהפנימיה ולהיות בבית. לכוכב החייכן היו חברים רבים והוא הרבה לטייל ולבלות איתם. הוא קיים יחסים חמים ואוהבים עם בני משפחתו. דאג לאחיו ולהוריו, והם פינקו אותו. בכל עת סייע לאביו בעבודתו החקלאית. בתקופת שירותו בצבא, שמר כוכב על קשר יציב עם משפחתו ואם נבצר ממנו לבוא הביתה לחופשה בשל מחלה או ריתוק למחנה, שוחח עימם, הרגיעם וחסך מהם דאגות. כשהיה בן 17 שנים, קיבל כוכב רישיון נהיגה, וחייו בנס ניצלו בשתי תאונות-דרכים שאירעו לו. משבר גדול פקד אותו כאשר חברו הטוב, אבשלום בשארי, נהרג בגבול לבנון. כוכב נהג להסיע את חבריו ברכבו לביקורים אצל אמו של אבשלום. כשהגיע מועד גיוסו לצה"ל, החליט כוכב להצטרף לגרעין הנח"ל 'דקל', אך חזר בו כעבור זמן-מה. הוא התגיס בפברואר 1988 ושירת כמכונאי רכב בסדנה של חיל החימוש. "כוכב היה חבר טוב לעמיתיו במחנה גדעון," ציין מפקד יחידתו לאחר מותו, "הוא אהב לצאת לחוליות סיוע בג'נין." ביום י"ח באב תשמ"ט (19.8.1989) נפל כוכב בעת שירותו. הוא נפצע אנושות בתאונת-דרכים, שאירעה בשעת לילה מאוחרת בדרך נמיר בתל-אביב, סמוך לצומת תל ברוך. כוכב נסע עם חברתו במכוניתו, וחלה תקלה במכונית. השניים עצרו בצד הדרך והמתינו לעזרה. נהג שעבר במקום עצר והציע את עזרתו. לפתע, הגיחה מכונית מאחוריהם ונהגה לא הבחין במכונית החונה, כשהבחין בה וניסה לבלום, כבר לא היה ביכולתו למנוע את ההתנגשות. כוכב פונה במהירות לבית-החולים 'איכילוב', כשהוא מונשם. הוא נותח ובחדר ההתאוששות לקה בדום-לב. ניסיונות ההחיאה שבוצעו בו לא הצליחו, והוא מת. כוכב הובא למנוחות בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בשדה תרומות. בן תשע-עשרה היה במותו. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות – אירית, אתי ואושרה ושני אחים – אסי ודודו. בלווייתו, אמר חברו לכיתה: "כוכב היה חבר אמיתי. הוא היה בחור לעניין. חבל שהטובים הולכים. כן, גם כוכבים נופלים לפעמים."