יובל, בן חסידה ואלדד, נולד ביום ט"ו בטבת תשי"א (24.12.1950) בקיבוץ יפתח בהרי נפתלי שבגליל העליון, והוא הבן הבכור של הקיבוץ. שנות ילדותו עברו עליו ביפתח ובקיבוץ הגושרים, אליו עברה המשפחה בשנת 1953. לאחר ארבע שנים עברה המשפחה לשכונת אפרידר בעיר אשקלון, עם שוב אביו לשרת בצה"ל כקצין בכיר בחיל השריון. את לימודיו היסודיים עשה יובל בבית הספר "בית יחזקאל" ואת לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר העירוני ע"ש תגר באפרידר-אשקלון, כתלמיד המגמה הריאלית. כל שנות לימודיו התבלט יובל בתפישה מהירה ובהצטיינות בלימודים. תעודת הבגרות שלו היא מצוינת. אך נוסף לכך התבלט באישיותו המיוחדת וברב-גוניות של תחומי התעניינותו ופעילותו. חלק ניכר מזמנו הפנוי הקדיש לעיסוק בתחומי ספורט שונים: היה חבר בחוג לקליעה של הגדנ"ע וזכה בתעודת הקלע. היה חבר בקבוצת כדור-הסל של "הפועל" באשקלון וכן היה חבר בליגה לכדורגל של אגף הנוער מטעם עיריית אשקלון. יובל סיים קורס למצילים חובבים לבני נוער, הרבה לעסוק בשחייה בצלילה, וצלח את הכנרת מספר פעמים עם חברים ובני משפחה. יובל אהב לטייל ולבלות בדרכים, השתתף בצעדות רבות באזור מגוריו בנגב וכן לאורך החופים, ובצעדות לירושלים. בצעדות אלה ובטיולים רבים עם משפחתו ועם חבריו, למד יובל לאהוב את הארץ ולהכירה לאורכה ולרוחבה. במלחמת ששת הימים, בעודו תלמיד בבית-ספר תיכון, התנדב יובל לשירות לאומי מיוחד ועשה אותו בקיבוץ "רוחמה". תחביבו העיקרי של יובל היה איסוף מטבעות עתיקות, הוא התעניין מאוד בתחום זה, קרא ספרים רבים בנושא ואסף מטבעות בכל הזדמנות – בטיוליו ברחבי הארץ ובעיקר בחולות חופה של אשקלון. כך הצליח לרכוש אוסף מטבעות גדול ומרשים, אשר נשאר בעזבונו. שעות ארוכות בילה יובל בקריאת ספרים מאז למד לקרוא. הוא קרא הרבה מאוד ספרים בתחומים שונים: ספרות-יפה, שירה, ספרי מדע והיסטוריה. משהתבגר החל להתעניין במיוחד בתחומי הפסיכולוגיה והחברה ואף בפרא-פסיכולוגיה. יובל היה דמות דומיננטית בחברתו, עסק בפעילות ציבורית בבית-הספר, ובהיותו בעל כושר ביטוי מצוין בכתיבה – נהג לכתוב רשימות ושירים על אירועים חברתיים שונים. רבים מהם נשארו בעזבונו. יובל היה אהוב ביותר על חבריו והיה שותף נאמן להם לציד תת-מימי, לספר טוב, לטיול או לוויכוחים על ערכים נעלים ועל אידיאלים. לגבי חלק מחבריו היה יובל דמות בעלת השפעה מרסנת ומאזנת, אך יחד עם זאת – נטל תמיד חלק במעשי ליצנות ובדיחות, בשמחה ובשובבות. חבריו ראו בו מעין אידיאל ורצו להידמות אליו. בזכות תכונותיו המצוינות: השקט הפנימי העמוק שהיה בו, ושהישרה ביטחון על כל הסובבים אותו, יכולתו להיות שקול ומחושב, בעל ערכים ומאמין באידיאלים. הוא היה "מצפון החברה" כפי שכתב אחד מחבריו, ושימש אחד מעמודי התווך שלה, מעורב בכל פעילות חברתית ומצליח בכל מעשיו. הוא התבלט בחברה גם בזכות מראהו החיצוני; נער גבוה ונאה, בעל קול עמוק ומשכנע, פנים חביבות ואברי-גוף מחוטבים. הייתה ביובל בגרות והוא העניק לידידיו הרגשת שלמות, תרם משהו בתחומים שונים לכל מי שהכירו, ואישיותו הייתה מיוחדת ובולטת בשלמותו עם עצמו ועם הסביבה. יובל גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1969 והתנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות וסדרת אימוני הכשרה כטנקיסט – עבר יובל קורסים למפקדים: קורס מפקדי טנקים, קורס קצינים בסיסי וקורס קציני שריון. אחרי-כן הוצב בבית הספר לשריון ושירת כמדריך בקורס מפקדי טנקים כמפקד מחלקה, כסגן מפקד פלוגה וכמפקד פלוגה. הכשיר "דורות" רבים של מפקדי טנקים וזכור לרבים כמדריך מעולה וכדוגמא של מפקד, ששאפו להדמות אליו. תוך כדי שירותו בצבא השתחרר אביו משירות הקבע והמשפחה – ההורים, אחותו אורית ואחיו הצעיר עמרי – השתקעה במושב בית-זית בפאתי ירושלים. שם בילה יובל את חופשותיו והשתתף בהבעת דעה, בתכנון ובמעשה – בשיקומם ובבנייתם של המשק והחצר. בעת שירותו בצבא נודע יובל כמפקד מעולה מבחינה מקצועית, בעל יכולת ארגונית וגישה עניינית ורצינית לכל משימה שהוטלה עליו. בתום שירותו בצה"ל בראשית אוקטובר 1973, נרשם יובל ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, והתקבל לחוגים לכלכלה ולפסיכולוגיה. ביום שפרצה מלחמת יום-הכיפורים והוא כבר בעיצומה של חופשת-השחרור הוזעק ונקרא למפקדת גייסות השריון, ומיד הוצב כמפקד פלוגת טנקים באחת העוצבות, שנשלחה לסיני. במשך לילה תמים ארגן את פלוגתו – פלוגת מילואים – ולמחרת ירד הכוח לסיני. במשך ארבע יממות רצופות נלחם יובל בראש פלוגתו בקרבות הבלימה, בעיקר בגזרה המרכזית. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), בשעות הצהרים, נפגע יובל ונהרג על-גבי הטנק, שממנו פקד על פלוגתו באזור "הברגה", מול גשר פירדאן ותעלת סואץ. תחילה נטמן בבית-העלמין הארעי במשמר הנגב ולאחר כשנה הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן, השאיר אחריו הורים, אחות, אח צעיר ומשפחה ענפה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם סרן יובל ז"ל שירת ביחידתנו כמפקד פלוגה, הוכיח עצמו כאיש מקצוע מעולה, אמיץ ומסור. היה מקובל ואהוד על חייליו ובלט ברצונו לעזור לחבריו".
