אביגדורוב, גד

בן נחמה וגדליה. נולד בשנת תרנ"א (1890) בברדיצ'ב שברוסיה, ובגיל 15 עלה לארץ ישראל עם ראשוני העלייה השניה. ראשית דרכו היתה בירושלים בה למד סתתות-בנין, יחד עם אלכסנדר זייד וחלוצים אחרים, אצל פרופ' בוריס שץ, מייסד בית הספר לאמנות "בצלאל". קבוצת התלמידים נענתה אז לקריאתו של שץ לבוא ללמוד ולכבוש את עבודת סתתות האבן בירושלים. אליהם הצטרפו חברים נוספים ויחד הקימו קומונה, הנחשבת לראשונה בארץ-ישראל. גד היה הצעיר שבחבורה, אך ידיו היו אמונות במלאכה כאחד המבוגרים. בשעות הערב התמסר לפעילות ציבורית וסייע בהקמת סניף מפלגת "פועלי ציון" בירושלים ובייסוד ארגון פועלי הבניין בעיר. בשנת 1907 עברו אחדים מחברי הקומונה למושבה סג'רה ושם הקימו את ארגון "השומר". כעבור זמן קצר הצטרף אליהם גם גד ומאז פעל במסגרת הארגון בעברו מישוב לישוב במשימות שמירה והגנה. הוא התגלה כאחד השומרים הטובים והאמיצים. רכוב על גב סוסה אצילית, נשקו בידו, התמיד במאבק נגד שודדים וגונבי רכוש. היה בין הראשונים שנשלחו לשמור במנחמיה, שמר בשדות בית וגן ויבנאל ונפצע קשה בעת ששמר ברחובות. בד בבד עם פעילותו כשומר עבר גד, יחד עם קבוצת חברים, הכשרה חקלאית במושבה מסחה. היה בין כובשי אדמת א-זביח, בקירבת בית הספר "כדורי" של היום, ועלה עם קבוצת "השומר" לאדמת מרחביה. בשנת 1916 הצטרף לקבוצתו של ישראל גלעדי מתל עדשים ששמה פעמיה לגליל העליון כדי לייסד את הקיבוץ כפר גלעדי – נקודת ההתישבות הראשונה של ארגון "השומר". בשנת 1920 עזב גד את הקיבוץ והתיישב עם משפחתו במושבה הקטנה מצפה שליד טבריה. שם קיים, בעזרת אשתו וילדיו, משק חקלאי צנוע והשתלב יפה בחיי הישוב. עקב התנכלויות בלתי פוסקות למושבה מצד ערבים נתבקש גד לארגן את השמירה במקום ובמרוצת הזמן נבחר למוכתר הכפר. ההתנכלויות למצפה ותושביה תכפו, ובכלל זה גניבות של בקר וצאן ופגיעות בנפש. בכ"ג באב תרצ"ו (11.8.1936) תקפו פורעים ערביים את המושבה בכוח גדול. גד נמצא על משמרתו בחפירות ההגנה והשיב אש לעבר התוקפים. כדור מרצחים פגע במצחו, והוא מת ונשקו בידו. הניח אשה וארבעה ילדים. הובא למנוחות בבית הקברות של "השומר" בתל-חי.