שניצקי, טוביה

בן יוסף וקרסלה. נולד ביום י"ד באדר תש"ז (6.3.1947) בעיר אולם שבגרמניה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1949 ובהגיע טוביה לגיל-הלימודים למד בבית-הספר היסודי על-שם כצנלסון שבגבעתיים והמשיך בלימודיו התיכוניים בבית-הספר על-שם קלעי. היה חבר בתנועת "הנוער העובד". תחביביו היו ציור והוא עסק במוסיקה – בנגינה בכינור, במנדולינה ובמפוחית. בשעות- הפנאי אהב לקרוא הרבה. באוגוסט 1965 גויס לצה"ל ובימי שירותו הסדיר נמצא בסיירת "גולני". הוא עבר קורס של נהיגה, סיור צניחה, צליפה ועוד כמה קורסים. התבלט כדמות עליזה, חייכנית ומלאת מרץ והיה בעל חוש-הומור נפלא שפעמה בו אהבת-חיים עזה ויחד עם זאת היתה בו רצינות וברגעים מסויימים היה משוחח על כל נושא מתוך מתן לקח לבר-שיחו. גדולה היתה אהבתו לטבע וביטוי לכך נתן בצילומי הנופים המרהיבים של פינות-הארץ השונות. יחסים נפלאים שררו בינו לבין מכריו הרבים ולכולם יעץ ועזר בחיוך או במילה טובה. הוא השתדל לבצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר ולא פעם התנדב לביצוע משימות מיוחדות. בתוך הסיירת שבה שירת השיג תוצאות טובות בהעלאת הרמה התרבותית והמורל שבקרב חבריו. לעתים רחוקות הגיע הביתה מפני שהוא לא ניסה להתחמק משום תפקיד שהוטל עליו. אך למרות הקשיים שבתפקידיו הקשים מעולם לא התמרמר. בן מסור ונאמן להוריו היה ואהב את אחיו אך בחוויותיו הצבאיות לא היה מוכן לשתף איש מחוץ למסגרת הצבאית. גם את רשמי- המלחמה לא פירסם למרות שהיה בקו- האש בתל-פאחר. ביום כ"ח במרחשון תשכ"ח (27.11.1967) נתקל בשעת מילוי תפקידו במארב וכך מצא את מותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד-יחידתו כתב במכתב-התנחומים למשפחתו ובה ציין כי "טוביה לקח חלק במלחמת ששת הימים בכיבוש רמת-הגולן במסגרת היחידה ואף השתתף בכל פעולותיה ואירועיה. הוא הצטיין כחייל אמיץ המוכן לבצע כל דבר הנדרש". זכרו הועלה ב"ספר הנופלים" שהוציאה עיריית גבעתיים.