שם-טוב, אליעזר (לסקו)

בן פאולינה ואברהם, נולד ביום כ"א בתשרי תרפ"ט (5.10.1928) בסופיה, בירת בולגריה. סיים בית-ספר יסודי ולמד את מקצוע הסנדלרות. הוא עבר בשלום את אימי מלחמת-העולם השנייה וכאשר הגיעה אליו בשורת מלחמת-העצמאות המתנהלת בארץ, החליט להצטרף אל המגינים. הוא עזב את ארוסתו ונסע לצרפת כדי להגיע משם לארץ. בצרפת עבר אימונים צבאיים במשך עשרים יום והיה בקבוצה הראשונה של ארבעים איש מתוך 300 מתאמנים שהפליגה לארץ ב-1948. עם בואו נסע לתל-אביב ולאחר שלא מצא את קרובתו-דודתו בבית, השאיר את חפציו בביתה והתייצב מיד לשירות. שירת כמקלען והשתתף בכל הפעולות הקרביות של פלוגתו בקרב הגדול על לטרון ב-24.5.1948, בכיבוש בית-סוסין ובית-ג'יז. בכל הקרבות האלה הצטיין באומץ- לבו. ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948), בעת מבצע "בן-נון ב'", ההתקפה השנייה על מתחם הלגיון, תפס עמדה עם חברו כדי לחפות על נסיגת מחלקתם. המשימה הצליחה, אולם השניים נעדרו. כאשר יצאו סגן מפקד המחלקה ומפקד הפלוגה להוציא את המקלענים האמיצים, לא מצאו איש מהם בחושך. זמן רב שיערו כי נפלו בשבי הלגיון הערבי, אך השערה זו נתבדתה. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.