פרסי, שמעון

בן עזיזה ויחזקאל, נולד ביום י"א באדר תרפ"ו (25.2.1926) בעיר זוכי אשר בעיראק. בהיותו בן שישה חודשים, בחודש אלול תרפ"ו, עלתה המשפחה לארץ. שמעון גדל בירושלים בשכונת זיכרון משה. סיים חמש כיתות של בית-ספר יסודי ויצא לעבוד, כדי להשתתף בפרנסת משפחתו ואמנם עבודתו נתנה לאחיו הקטנים ממנו את היכולת להמשיך בלימודיהם. הוא הצטיין באהבת ילדים ובדאגה להם. עבד כטפסן ותחביבו היה רכיבה על אופנוע. כחבר ה"הגנה" התגייס לצבא בסוף דצמבר 1947, מיד אחרי החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ושירת בעטרות ובנווה יעקב. מפקדיו, שעמדו על סגולותיו כחייל נועז ואחראי קראו לו בעצם ימי החופשה הראשונה שלו, בפברואר 1948, למילוי תפקיד מיוחד. הוא מיהר לחזור ויצא במשוריין עם כמה חיילים להביא נשק לאוניברסיטה ולבית-החולים "הדסה" אשר על הר-הצופים. בעלותו להר, בסביבת שייח'- ג'ראח, עלה הרכב על מוקש ונוסעיו לחמו עד הכדור האחרון. שמעון נפגע ומת בתוך המשוריין ביום ט"ו באדר א' תש"ח (25.2.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.