פייס, מיכה

בן זלמן (זולי) ויהודית. נולד ביום כ"ח באלול תשי"ז (4.9.1956) בקיבוץ ברקאי. למד בבית-הספר היסודי שבקיבוצו וסיים את לימודיו התיכוניים במוסד החינוכי שבמבואות עירון. מיכה גדל והיה לעלם תמיר וחסון, שופע חיות ושמחה, מעורה בחיי חברת הילדים והנוער, אהוב על חבריו ומחנכיו. מאז היותו נער צעיר לימים נמשך אל המוסיקה ואל הספורט. בכל ארוע וחגיגה היה בין המארגנים והעושים להצלחת המסיבה. חיבר שירים והלחינם, ליוה בנגינה, השרה מרוחו הטובה על המשתתפים וידע לסחוף אותם לפעולה. כישרונותיו של מיכה בשני התחומים האהובים עליו – מוסיקה וספורט – בלטו כל שנות חייו הקצרים. הוא ניגן בשלושה כלים: פסנתר, אקורדיון ואורגן חשמלי. הוא יצא ללמוד בקונסרבטוריון 'אנזגי' שבתל-אביב וסיים בציון גבוה, תוך שנה אחת, תכנית-לימודים בנגינה באורגן, בת שלוש שנות-לימוד. הוא היה מארגן וחבר בתזמורת של קיבוץ ברקאי, שהופיעה למעלה משנה במחנה 80 ובמשקים שבסביבה. מיכה, הבחור המוצק והגברתן, היה נוהג לשבת שעות ארוכות מידי-יום ולהתמסר לנגינה תוך רוממות נפש ומסירות רבה לעולם-הצלילים המופלא. בתחום הספורט היה בין הפעילים והמובילים בין צעירי-קיבוצו וכעבור זמן בין חיילי יחידתו בצבא. הוא שיחק כדורעף וכדורסל. הוא אימן קבוצת-בנות מקיבוצו במשחק הכדורעף והוביל אותה מניצחון לניצחון. הוא עצמו היה שחקן בנבחרת הכדורעף של המוסד החינוכי שלמד בו וכעבור זמן שיחק בנבחרת-הנוער הישראלית, ובזמן שירותו שיחק בנבחרת השריון לכדורעף. ב-1976 השתתפה קבוצתו באליפות צה"ל בכדורעף. בצד עיסוקו אלה היה מיכה גם איש-עבודה למופת. בפרוץ מלחמת יום-הכיפורים, ומיכה אז נער כבן 17, תלמיד כיתה י"א, הופקד בידיו ענף המים במשק, מאחר שהאחראי לענף גויס לצבא. מיכה הדהים את החברים המבוגרים בידע ובהתמצאות שלו בתחום המים. בן-יום הפך הנער לנושא בעול האחריות לאחד הענפים החיוניים במשק. תושייתו וכושר- עבודתו היו להפליא. מיכה גויס לצה"ל ביום 3.2.1976 והוצב לחיל-השריון. הוא סיים בהצלחה קורסים במקצועות טנק'/'שוט' וקמ"ט/'שוט'. זמן קצר לפני נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון ונתמנה כמפקד-מחלקה זמני. ביום י"ח באדר ב' (28.3.1987) נפל מיכה בעת שירותו. בן 21 היה במותו. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ ברקאי. השאיר אחריו הורים, מראשוני-הקיבוץ, אח ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כותב מפקדו: "את מיכה הכרתי אישית והתרשמתי עמוקות מכושר הביצוע וממרצו הרב. מיכה נחשב לאחד המדריכים הבכירים והטובים בגדוד." ביום השנה הראשון לנפילתו הוצאה לאור חוברת לזכרו.