עשור (אסור), יעקב

יעקב, בן חנה ואברהם, נולד ביום כ"א בכסלו תש"ו (26.12.1945) במרקש שבמרוקו ועלה ארצה עם אחיו בשנת 1956. במרוקו למד יעקב שש שנים בבית-ספר לימודים כלליים ובשעות הערב ובימי ראשון למד לימודי-קודש ב"חדר". כשהיה בן אחת-עשרה וחצי, עלה ארצה עם אחיו במסגרת "עליית הנוער". הם עברו מטנג'ר לגיברלטר בעזרת דרכונים מזויפים, ומשם יצאו באנייה לישראל. בארץ נשלחו שני האחים לרמת-הדסה, שם התחיל יעקב ללמוד עברית ולהכיר את חיי הארץ. הייתה זו תקופה קשה לילד, שנותק מהוריו ועשה בארץ ללא קרוב ומודע. מרמת-הדסה הועבר יעקב ל"ימין אורד". בזמן שלמד בבית-הספר בכפר הנוער הדתי, היה פעיל בגדנ"ע ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר החקלאי בכפר הנוער הדתי כפר חסידים. יעקב גויס לצה"ל בסוף יולי 1964, וכחבר גרעין "עלייה", הוצב לנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות עשה זמן מה בהיאחזות נח"ל על הגלבוע. לאחר שהשתלם בקורס צניחה ובקורס מ"כים חי"ר, עשה תקופה של של"ת בקיבוץ סעד. בעת ששירת בנח"ל, ייצג את יחידתו בתחרות כלל-צה"לית בספורט צבאי. יעקב היה חובב ספורט ובעיקר שחייה. במסגרת שירותו בנח"ל עשה יעקב בקיבוץ סעד. כיוון שמילדות היה ללא משפחה בארץ ונאלץ לדאוג לעצמו, נעשה יעקב עצמאי מאוד. הוא ידע לעבוד ועבד קשה. מטבעו היה אוהב חברה ועד מהרה התחבב על חבריו. כיוון שהיה מארגן פעולות חברתיות, התלכדו סביבו חברים רבים. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים בחיל הרגלים, כרובאי בגדוד צנחנים. במלחמת ששת הימים השתתף עם חטיבת הצנחנים בקרבות הקשים בגבעת התחמושת ובקרבות שחרור העיר העתיקה. לאחר השחרור למד בתל-אביב באוניברסיטה האקסטרנית של אוקספורד וכן למד שלוש שנים במרכז ההדרכה של בית-הספר לתברואנים של משרד הבריאות בצריפין. את לימודיו אלה סיים כתברואן מוסמך. אחרי-כן נשא לאישה את חברתו רינה והם עברו להתגורר באשקלון, שם עבד כתברואן בבית-החולים הממשלתי. הוא שאף להתקדם בעבודתו וכעבור זמן עבר לעבוד כתברואן אזורי במרחב שלמה בסיני, והתגורר ב"שלהבת", באבו-רודס. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, היה יעקב באבו-רודס בסיני. ביום י"ד בתשרי תשל"ד נפגע ונהרג בהפצצה אווירית על אבו-רודס. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה ובן, הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל