עציון, אבנר (“נרי”)

בן יעקב וימימה. נולד ביום ח' באלול תשי"א (9.9.1951) בעתלית. הוא למד בבית-הספר היסודי "דגניות" ובבית-הספר התיכון על-שם גרינברג – שניהם בטבעון. את לימודיו התיכוניים סיים בבית-החינוך ללימודי ערב בירושלים וקיבל תעודת בגרות. הוא היה חבר בתנועת צופי טבעון, תחילה כחניך בשבט "אלון" ולאחר-מכן כמדריך. לאחר-מכן היה גם חבר בתנועת "הנוער-העובד". תחביביו העיקריים היו האזנה למוסיקה וטיולים בכל רחבי הארץ, לאורכה ולרוחבה. הוא גויס לצה"ל בנובמבר 1969, סיים קורס מ"כים וקורס צניחה במסגרת יחידה נבחרת בחיל-הים. בעת שירותו הצבאי הגיע לדרגת סמל ראשון. אור ליום י"ח באייר תשל"ב (1.5.1972), לפני תום שירותו הסדיר, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. מפקדו כתב במכתב תנחומים למשפחתו בין שאר דבריו: "הייתה בו דבקות במשימה, ללא פשרות וללא חשבונות אישיים. לא היתה משימה אשר קשתה עליו ואשר הוא נרתע מלבצעה תוך שלמות-נפש וקור-רוח נדירים. אהבת החיים, חוסן גופני, מסירות נפש הם שאפיינוהו. כשם שהיה בין טובי הקורס הארוך והמפרך כך היה גם בין הדמויות הבולטות ביחידת הלוחמה שלו, המצריכה כשרונות טכניים שבהם ניחן. כך הדביק את חבריו הוותיקים תוך זמן קצר. תכונות אלו עשוהו מועמד רציני לעלייה במסלול הפיקוד ביחידה, כאשר תחילת תהליך זה היתה צפויה להתממש בעתיד הקרוב במסגרת קורס קצינים".