עמית, יעקב

בן שושנה וישראל. נולד ביום כ"ט באדר תשכ"ח (29.3.1968) בהוד השרון. יעקב היה ילד חינני, מלא שמחת-חיים, ילד קטן עם חוש הומור גדול. רגיש מאוד היה והקרין אהבה לעולם כולו. הוא למד בבית-הספר היסודי ממלכתי א'. את לימודיו התיכוניים החל בבית-הספר 'מוסינזון' בהוד השרון והמשיכם במגמה העיונית בתיכון האקסטרני 'רון' בהרצליה. יעקב השתייך לתנועת הנוער מכבי צעיר, התנדב למשמר האזרחי ועסק בספורט. חבריו כינוהו 'הילד של השכונה' ואהבוהו בכל מקום שבו גילה נוכחות. יעקב היה מקור גאווה למשפחה כולה. באמצע אוגוסט 1986 גויס לצה"ל. הוא עבר את כל מבדקי הקבלה הקשים והמייגעים והתקבל לסיירת מטכ"ל. חייל ממושמע היה, בעל מוטיבציה רבה, בעל יוזמה ותושיה. ביום ה' בכסלו תשמ"ז (6.12.1986) נפל בעת מילוי תפקידו. יעקב נפגע ונהרג בתאונת-דרכים בצפון הארץ, סמוך לצומת המוביל. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בנווה הדר. הותיר אחריו הורים, אחות – עינת ושני אחים – רמי ועידן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מהיכרותי את יעקב, למדתי להכיר את הטוב שבנוער הישראלי, נער שתמיד היה ראשון למלא כל משימה. התנדב לעזור לחבריו, ביושרו, חריצותו ואחריותו…"