סלם, יעקב

יעקב, בן מסעודה וחיים, נולד בשנת תשי"ד (1954) באלג'יר, ושנה אחרי הולדתו עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בבאר-שבע. הוא למד בבית-הספר היסודי "צאלים" ואחרי כן למד בבית-ספר תיכון-מקצועי במגמה של מכונאות רכב. לפני שגויס לשירות בצה"ל למד בקורס נהיגה במסגרת קדם-צבאית והוכשר לשמש כנהג משאית. יעקב גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בנהיגת רכב צבאי ונשלח לשרת בגדוד טנקים ברמת הגולן, שם שימש כנהג משאית כבדה. הוא היה חייל מסור וממושמע, שמילא בדייקנות את כל המשימות שהוטלו עליו. על כך זכה בהערכת מפקדיו והיה אהוד על חבריו ליחידה. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים ברמת הגולן. יעקב שימש כנהג מכלית וסייע בהעברת אספקה לכוחות הלוחמים. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), בהפגזת האויב על כוחותינו, נפגעה המשאית של יעקב והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. מפקד היחידה כתב למשפחה השכולה ותיאר את דמותו של יעקב: "בנכם, סמל יעקב ז"ל, שירת ביחידתי כנהג משאית והוכיח את יכולתו המקצועית והאישית תחת הפגזות האויב הסורי;" במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "יעקב ז"ל שירת בחיל השריון. הוא היה חייל טוב וחבר נאמן. יעקב היה אהוד על כל מי שהכירו".