מרקוביץ, יוסף (“יוסי”)

בן ירוחם וחנה. נולד ביום י"ד בתשרי תשי"ד (22.9.1953) בעיר ויאישו שברומניה ובהיותו כבן חמש עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בחדרה. הוא למד שם בבית הספר הממלכתי-דתי "מוריה" והיה חבר פעיל בתנועת הנוער הדתית "בני עקיבא". הוא אהב לבלות ולשחק בחברת בני גילו והיה מקובל עליהם. בבית הספר היה תלמיד מצטיין – בעיקר בלימודי הגמרא – וזכה בפרסים רבים ובהערכה על בהירות מחשבתו, תשובותיו הקולעות, תפיסתו המפליאה ובקיאותו הרבה. הוא זכה במקומות ראשונים בתחרויות וחידונים של בקיאות, אהב להתווכח, להחליף דעות ורעיונות עם אנשים מחוגים שונים. הוא המשיך את לימודיו בישיבה התיכונית "כפר גנים" שבפתח-תקוה. בשנתיים שלמד בישיבה קנה לו שם, בזכות שקדנותו וידענותו, וקשריו עם רבני הישיבה נמשכו גם לאחר שנאלץ לעזוב את הישיבה עקב פטירת אביו. הוא היה בן מסור למשפחתו וביחוד לאחיו. יוסי נתקבל לעבודה במפעלי ניר חדרה וגם כאן קנה ידידים רבים בין העובדים והמנהלים, בזכות רצינותו בעבודה, יושרו ונאמנותו. יוסי התגייס לצה"ל בראשית פברואר 1972 והוצב לחיל הקשר. הוא עבר קורס אלחוטנים וקורסים אחרים ושירת במקומות שונים. ביום ג' בשבט תשל"ג (6.1.1973), נפל יוסי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-הקברות בחדרה. מפקדו כתב במכתב-תנחומים למשפחה: "יוסי היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו ביחידה. הוא היה חביב, חייכני, אמיץ, מסור לחבריו ומתנדב לכל תפקיד".