כהן, יוסף

בן-הזקונים של דינה ואברהם, נולד ביום כ"ב בחשוון תרפ"ט (5.11.1928) בשכונת נווה-שלום שבתל-אביב. כשנולד, היה משקלו נמוך בהרבה מהרגיל עד שהיה ספק אם יישאר בחיים, אך הוא גדל והיה לעלם בריא ויפה. הוא סיים בהצטיינות את בית-הספר היסודי "תחכמוני" ואת בית-הספר למלאכה של "המזרחי" בנווה שלום, ואחר-כך עבד במיכניקה. מילדותו נשתבח בשקדנות בלימוד ובעבודה, במזג טוב ונוח לסביבתו, בענווה ובנכונות לעזור לחברים ולזולת בכלל בלימודים ובכל עניין שהוא, בלי להתחשב בטרדה הנגרמת לו. בלא ידיעת הוריו היה פעיל במחתרת ה"הגנה". כשהצטיין בעבודתו והוצעה לו מלגה להשתלמות בחוץ- לארץ, סירב לצאת, כי באוויר כבר הורגשה קרבת ההכרעה בגורל- הארץ. בליל השמחה על החלטת עצרת האו"ם לחלוקת הארץ לשתי מדינות, ב-29.11.1947, עורר את הוריו בחצות הלילה לצאת לרחוב ולשמוח בשמחת האומה, כי "כבר יש לנו מדינה". מיום המחרת ואילך כבר היה אורח נדיר בבית, כי כל ימיו ולילותיו היו קודש לשירות בעמדות-הספר של העיר ואחר-כך בגדוד בחטיבת "אלכסנדרוני". יוסף השתתף בכיבוש יפו וכפרי "המשולש הקטן" שליד חיפה ובקרבות אחרים. לקראת מבצע "חורב" ירד עם גדודו לנגב. במסגרת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.