כהן, אליהו

בן שושנה ואריה, נולד ביום ט"ז בכסלו תר"ץ (18.12.1929) בעיר מנצ'סטר, אנגליה, לאביו הרופא ולאמו, שהיתה חלוצת התא"י (התיאטרון הארצישראלי) – דור שלישי בארץ. בן שלוש היה בעלותו עם הוריו לארץ ובמשך שנים רבות זכר את חוויות העלייה של ילד קטן וגם העלה אותן על הכתב. אליהו כתב שירים ופואמות בבמות-נוער. בהגיעו למצוות שירת בגדנ"ע ואחרי-כן בפלוגה המיוחדת של החי"ש, שהשתתפה בפעולות המאבק. לאחר סיום לימודיו – בבית-הספר "ביאליק", ואחר-כך בגימנסיה "הרצליה" – יצא להכשרה בקיבוץ דפנה והצטרף לפלמ"ח עוד לפני פרוץ מלחמת-העצמאות. אליהו היה באותם הימים אחד מאלה שהכירו בערך המיוחד של האימונים וההתכוננות לפני בוא המבחן הגדול. בגליל עבר קורס מ"כים וזכה להערכת מפקדיו ופקודיו בחטיבת "יפתח". מעולם לא התאונן והיה נכון ללכת לקראת כל סכנה. חיילים אהבוהו בגלל יושרו ואומץ-לבו. לאחר סיום הקורס השתתף בפעולות-גמול בגליל, בכיבוש ביריה הערבית ובמבצע "יפתח". ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948) יצא בראש כיתתו לפשיטה על הכפר בניאס. משהתקרבה הכיתה לכפר נתקלה במארב ובקרב קשה עשתה את דרך הנסיגה וניצלה. כשהרחיקה כבר מעמדות האויב התעכב אליהו כדי לעזור ולעודד את אחד מפקודיו שפיגר, אך בו ברגע פילח כדור-אויב את לבו והוא נהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחולתה.