fbpx
ווייס, ראובן (פאול)

ווייס, ראובן (פאול)


בן רחל ולודוויג, נולד ביום כ"ה בניסן תר"ף (13.4.1920) בעיר טימישוארה, בדרום-מערב רומניה, בסביבת יהודים דוברי הונגרית. הוא למד בבתי-ספר עממי ותיכון יהודיים, בהם למדו גם עברית. מגיל 12 היה פעיל בתנועת "הבונים" ואחרי עומדו בבחינת- הבגרות ב-1940 העפיל ארצה באונייה "דאריאן ב". אחרי מסע תלאות והרפתקאות שנמשך ארבעה חודשים הגיע לארץ באביב 1941 ונכלא שנה וחצי במחנה עתלית. מששוחרר, התנדב בחודש ספטמבר 1942 לשנת-שירות בנוטרות, תחילה במפרץ חיפה ואחר- כך בירושלים. עם תום שירותו בנוטרות למד באוניברסיטה מתמטיקה ופיסיקה. משהחלה מלחמת-העצמאות שירת ב"הגנה" בירושלים, ומשהוכרח בפברואר 1948 להעביר את אישתו ובנו הקטן מבית הכרם לחיפה, המשיך שם בשירות בצבא בסביבות העיר. באוגוסט 1948 צורף ליחידה קרבית. הוא סירב להשתחרר למרות מחלת-לב כרונית, ונשלח לגליל העליון. ראובן נפצע בקרב ליד מנרה ביום כ' בתשרי תש"ט (23.10.1948) וכשהוא פצוע הוציא מהקרב חבר פצוע קשה ונשאו על גבו למקום בטוח במרחק כמה קילומטרים. תחילה נחשב כנעדר, ורק לאחר שנה הוברר שנפל וקברו זוהה בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.  

דילוג לתוכן