הלר, אברהם-יצחק

בן אסתר ופייביש, נולד ביום י"ח בחשוון תרפ"ז (26.10.1926) בעיר יאסי, רומניה להורים אמידים. הוא למד ב"ישיבה" והצטיין בלימודים. עבר לבית-ספר תיכון והצטרף לתנועת "בני-עקיבא" ושימש בה בתפקיד מדריך. במלחמת-העולם השנייה פעל במחתרת בארגון צעירים והדרכתם. בתקופה מאוחרת יותר נפרד מהוריו ויצא להכשרה בבוקרשט. פעמים רבות ויתר על תור עלייתו לארץ כדי לארגן את הנותרים. אברהם-יצחק עלה ארצה ביום 24.10.1945 ובנובמבר אותה שנה הצטרף לקבוצת "מכורה" ואחר- כך עבר לכפר עציון ומצא בו את ביתו. הוא השתלב מהר בחיי הקבוצה ואל אמו שהיתה בחוץ-לארץ כתב: "חשבי על בנך כעל אדם מאושר. דעי לך שבנך מצא פה, בנוף הפראי של הרי יהודה, את כל האושר שאיחלת לי פעם". הוא עבד בענף המטעים ומצא חוויה עמוקה בנטיעת כל עץ ושתיל. בערבים התמסר לעבודה בספריית הקבוצה. דגל ברעיון אחוות-אדם ואחוות-שבטים, וחלם על חיי שלום עם הערבים שיהוו מיעוט מוכר במדינה. בפרוץ מלחמת-העצמאות עמד יחד עם חבריו במערכה. הוריו עמדו להגיע ארצה וביקשו ממנו לעזוב את הקבוצה ולבוא לעזרתם, אך הוא הסביר להם את חובתו הלאומית בימי מצור אלה ולא נטש את המקום. הוא לא זכה לראות את הוריו שהגיעו זמן קצר לפני מותו. אברהם-יצחק נפל בנפול כפר עציון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.