דותן (שמטנקה), אהוד (אודי)

בן מירה ומשה. נולד ביום ט"ז בשבט תש"ל (23.1.1970) בגבעתיים. אח לרונית (רונה). למד בעיר הולדתו, בבית-הספר היסודי "אופקים" ובבית-הספר התיכון "שמעון בן-צבי". בשנת 1988 אהוד החל קורס קדם צבאי חמ"ן-תלפיות (כיום – "שחקים"). בראשית חודש מרץ 1989 התגייס לצה"ל ושירת בחיל המודיעין ביחידה 8200. אהוד יצא לקורס קצינים, ובאביב 1992 החל את שירותו בצבא הקבע, ושירת כקצין מודיעין מצטיין ומוערך עד לפטירתו. כל מי שזכה להכיר את אודי מתקשה למצוא מילים לתאר את האופי המיוחד שהתברך בו, את הידע, את החכמה ואת תפיסת החיים המיוחדת שלו. אודי היה אוהב חיים, רחב אופקים, איש ספר, צנוע, מרשים ובולט, מלא חום ואהבה למשפחתו ולחבריו הנאמנים. אודי ניחן ביכולת התבוננות נדירה, ושאלותיו הנבונות האירו את הדרך לסובבים אותו. משפחתו עמדה תמיד בראש מעייניו. הוא היה איש משפחה למופת, בן זוג אוהב ליעל – זוגתו מנעורים שנישא לה בשנת 1993, בן נאמן לאביו ואמו, אח נפלא ותומך ודוד נהדר. אהוד התמודד באומץ ובנחישות עם מחלת הסרטן במשך תשע שנים והמשיך להרעיף על סביבתו חום ואופטימיות. "באודי התגלמו תכונות קלאסיות של איש מודיעין, תפיסה מהירה, מחשבה ביקורתית ויושר אינטלקטואלי" (מפי חבריו ליחידה). "אודי היה לא רק מקצוען בסדר גודל אלא גם מנהל בעל שיעור קומה, בעל ראייה רחבה, בעל יכולת וראייה מערכתית לטווח הארוך ול-מיד, ובעל יכולת מרשימה עם אנשים" (מפי מפקדו). "גם ברגעים הקשים ידע להיות חבר טוב, מורה דרך, אוזן קשבת, כתף תומכת ולב מקבל ואוהב לחבריו" (מפי חברים). למרות כל המאמצים והתקווה, המחלה הכריעה את הלוחם האופטימי הגדול ביותר. אהוד נפטר ביום כ"א באב תשס"א (10.8.2001) כשמשפחתו לצדו, והובא למנוחות בבית העלמין האזרחי "גורדון" שבראשון-לציון. דמותו ממשיכה ללוות את בני משפחתו יום יום. עם לכתו הותיר אישה, אם ואחות. בן שלושים-ואחת היה רס"ן אהוד (אודי) דותן (שמטנקה) במותו.