גרוס, שמעיהו

בן פסיה ומרדכי, נולד ביום כ"ח באדר א' תרע"ג (7.3.1913) בעיר חוסט, קרפטורוס, למשפחה אמידה, אדוקה בדתה. הוא למד בבית-ספר עממי, אך מפני טעמים דתיים יצא משם ועבר ללמוד ב"ישיבה" בחוסט. שמעיהו נמשך אל החיים החלוציים הקשים בארץ ובשנת 1930, בהיותו בן 17, עלה כ"תייר" ונשאר בארץ. תחילה עבד כחקלאי בבת שלמה ובנוה יעקב ("כפר עברי") ואחרי- כן ישב בירושלים. הוא עבד גם כחשמלאי בהרצליה, ולבסוף השתקע בחיבת ציון. שמעיהו נשא אישה ולזוג נולדו שני ילדים, אך אישתו מתה עליו בדמי-ימיה. את אופיו ציינו יראת-שמים ואהבת מולדת ואת יתומיו גידל ברוחו. בשנות המאורעות 1936-1939 היה פעיל ב"הגנה" כשומר הכפר. כשפרצה מלחמת-העולם השנייה התגייס לפלמ"ח, והתאמן בבית אלפא ובעין חרוד. בשנת 1947 התנדב לשירות פעיל, נשלח לקורס חבלנים בנתניה ומשם לבת שלמה. הוא נשלח לירושלים הנצורה והשתתף בהגנתה. ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948), כאשר היה בסיור בין מוצא לירושלים עלה על מוקש ונהרג. נקבר בסנהדריה. הניח בן ובת. ביום כ"ה באלול תשי"א (26.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.