ברק, נחום

נחום (נחומי), בן שרה וברוך, נולד ביום ג' בתשרי תשט"ו (30.9.1954) בקרית טבעון, ולמד שם בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון. מאז ילדותו היה נחום מעורה בכל סוגי הפעילות במקום מגוריו – ובעיקר בפעילות החברתית ובפעילות הספורטיבית. מוריו ספרו עליו שהיה "תלמיד שכל מורה משתוקק לראות רבים כמותו בכיתה". לדבריהם, היה ילד שקט, נעים הליכות, חכם, צמא דעת ובעל אחריות רבה. יחד עם זאת היה גם ספורטאי מצטיין בכל ענפי הספורט ובמיוחד – בענף הטניס. כשהיה בן שלוש-עשרה זכה להגיע למקום הראשון באליפות הנוער הארצית בטניס, ומאז היה מצורף בקביעות לנבחרת הנוער הלאומית. נחום גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1972 והתנדב לחיל הצנחנים. אם כי לא היה אדם לוחם מטבעו, בחר דווקא בשירות קשה ומסוכן זה, שכן לדבריו "מישהו מוכרח ללכת לשם". במלחמת יום-הכיפורים השתתף נחום בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), באחד הקרבות המרים שהתחוללו ב"חווה הסינית", נפגע נחום ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-טבעון. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "נחום היה חייל מסור וחבר למופת. כל מי שהכירו – אהבו;" כן כתבה למשפחה רות לזרובסקי, מאיגוד הטניס בישראל: "הכרתי את נחום משנתו העשירית, כאשר השתתף לראשונה במפעלי איגוד הטניס. הכרתי אותו כבחור חרוץ וממושמע, כשרוני ושקדן ובעיקר – כספורטאי למופת;" על זאת הוסיפה מורתו מלכה מבית הספר התיכון: "אהבתי את נחום. אהבתי אותו על אצילות נפשו, על נועם הליכותיו, על סקרנותו הרבה להרחיב ולהעמיק דעתו, על שהצניע לכת במגעיו עם הזולת. את נחום האדם הטוב והישר אהבתי". התאגדות הספורט "הפועל" בקרית טבעון החליטה להנהיג לזכרו תחרות טניס שנתית, שתקרא על שמו.