ברנובסקי, ברוך

בן שרה ומנחם, נולד ביום י"ח באלול תרפ"ג (30.8.1923) בעיר קוקלה, קפריסין, שם עסקו הוריו, יוצאי רוסיה, בחקלאות. הם עלו ארצה בשנת 1926 והתיישבו תחילה במושב בית שערים שליד נהלל ואחר-כך במושב "הפועל המזרחי" שדה יעקב שבעמק יזרעאל המערבי. ברוך למד בבית-הספר ברמת ישי (ג'דה) ואחר-כך בשדה יעקב. הוא נודע מילדותו כשתקן וכבד-תנועה בין הילדים, אך היה בן-בית בחברת בעלי-החיים במשק וזריז בכל העבודות. אחרי שסיים ללמוד בבית-הספר התמסר כליל לעבודה במשק הוריו ובזמן האחרון עמד להתקבל כחבר בעל משק עצמאי. ברוך היה נאמן לעקרונות תורה ועבודה. בהיותו כבר בחור מבוגר, כבן 19-20, הצטרף ל"הגנה" ומילא בה באמונה את המוטל עליו. הוא שירת במשמר החופים, בפל"ם ובחטיבת "גולני". ברוך השתתף בקרבות משמר העמק ובכיבוש המושבות הגרמניות שבסביבה, ואלדהיים ובית- לחם. כשהחלה הפלישה הסורית נשלחה יחידת הפל"ם שלו לעזרת מגיני עמק הירדן. באותו זמן היה אחרי ניתוח ברגלו וחבריו דיברו על לבו שיישאר בבית עד שיחלים לגמרי, אך הוא סירב ואמר: "לכשאשוב אנוח". ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948) נפל בהגנת דגניה ב' והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בדגניה ב'.