אשכנזי, צבי

בן רחל ואשר. נולד בי"ב במנחם אב תרפ"א (16.8.1921) ביסוד המעלה. סבו, ישראל אשכנזי, היה ממייסדי המושבה בשנת 1884 צבי היה צעיר גא ומוצק, פשוט ולבבי ובהיר-מחשבה. בת צחוק שרתה על פניו תמיד. ידיו ידי פלאח גלילי למופת. בהיר מחשבה ובעל הגיון בריא. הוא לא הרבה לדבר ומילא חובותיו כדבר טבעי ביותר, ככורח החיים. צבי היה גא בדרכו והלך בה ללא היסוס ופחד. היו לצבי תוכניות רבות לפניו, הוא השתוקק אל מרחבי מרומי האויר וחלם על השתלמות בטיס. בבוקר י"ט בסיוון תש"ו (18.6.1946), יומיים לאחר "ליל הגשרים", הקיף צבא בריטי את משקי כפר גלעדי ותל-חי שבגליל העליון ושם עליהם מצור במשוריינים ובטאנקים. כשנודע הדבר לאנשי הישובים הסמוכים יצאו לשם מיד כוחות לעזרה ממחניים, איילת השחר, חולתא ויסוד המעלה. בשעות אחר הצהריים הגיעו לקירבת תל-חי וכאן נתקלו ביריות חיל הספר, שהפילו בהםשני חללים ופצעו שישה. יהודי נוסף מת מפצעיו כעבור ארבעה ימים. בין ההרוגים היה גם צבי אשכנזי שנורה בכדור בעורפו. צבי הובא למנוחות ביסוד במעלה. הניח הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות. על נפילתו כתב אז העתון "דבר" בין השאר: "לא יכלו ביצות החולה לר' ישראל אשכנזי, לבניו ולבני בניו. לא יכלה להם הקדחת ולא יכלו הסכנות של משטר פראי למחצה. בעמל שלושה דורות כבשו את יסוד המעלה מן השממה, הקימו אותה ושמרו עליה… מה שלא עשתה השממה לר' ישראל אשכנזי עשו שומרי השממה לנכדו". מאמר לזכרו של צבי פורסם גם בספר "נחשוני החולה".