תשבי (שורץ), שמואל (זנוויל)

בן גיטל לבית שוארץ ונפתלי-צבי, נולד ביום ב' בתשרי תרפ"ה 30.9.1924)) בעיר קרי, טרנסילבניה, רומניה. למד בחדר ובישיבה. בהיותו בן 15 שנה עמד לעלות ארצה, אולם מלחמת-העולם השנייה שפרצה, עיכבה בעדו. בשנת 1944 גורש עם הוריו ובני משפחתו למחנה הריכוז באושוויץ. הוא סבל תלאות רבות מידי הנאצים ועם התקדמות הצבא האמריקני שוחרר מהמחנה כשהוא מת-למחצה. בסוף שנת 1945 הגיע למחנה עקורים בברגן-בלזן והחל מיד בעבודה ציבורית ואירגן קיבוץ-הכשרה של "נח"ם" (נוער חלוצי מאוחד). באותו זמן היה פעיל גם ב"הגנה", שימש מפקד פלוגה, והשתתף בפעולות שונות נגד פורעים גרמניים ופולניים. בשנת 1946 הגיע בדרך נדודיו לאיטליה. שם פרש מגרעין ההכשרה של "נח"ם" והצטרף לגרעין של "הנוער הציוני". לאחר ציפייה מייגעת הפליג ארצה באונייה "כ"ג יורדי הסירה", שנתפסה על-ידי הבריטים ונשלח למחנה-המעפילים בקפריסין. ב19.12.1946- שוחרר מהמחנה והגיע לארץ. נכנס לעבודה ציבורית ב"עובד הציוני" בירושלים והצטרף לשורות-המגן. היה חבר מועצת "הנוער הציוני". במיוחד התמסר לגיוס העולים החדשים לשורות ה"הגנה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התייצב מיד לשירות מלא בשורות חי"ש והיה בין מגיני שכונת מקור חיים. מילא שליחויות מסוכנות בירושלים ובגליל. ביום י"ג בטבת תש"ח 26.12.1947)) יצא עם מחלקתו כתגבורת למושבה הרטוב, שהיתה מנותקת, בדרך נתקלו במארב, שמואל נפגע בראשו ונפל. נקבר בבית-הקברות בהר-הזיתים בירושלים. שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.