תשבי, מיכאל

בן ישראל ומינה. נולד ביום כ"ט בטבת תש"ה (14.1.1945) בזכרון- יעקב. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "נילי" אשר בזכרון-יעקב. היה בן למשפחה, מתושבי זכרון-יעקב, מאז שנת 1942, מחקלאיה-כורמיה. בילדותו היה נמרץ וחייכני, אך במשך השנים הפך להיות רציני ושקדן ובעל יחס חם לעבודת-האדמה ולחקלאות – והלא זה הוא מה שהביא אותו ללימודים בבית-הספר החקלאי במקוה-ישראל, אשר בו היה בין התלמידים המצטיינים והתבלטו לאט לאט בכושר מנהיגותו, מהירות תפישתו והחלטתו. יחסו לחברים ולחברה היה תמים וטהור ולכל ענין שקיבל על עצמו היה מסור בכל נפשו ובכל מאודו. מטבעו צנוע היה ונחבא אל הכלים, עניו ומתון. ממעט בדברים ומרבה במעשים. הוא חרד לכל תקלה העלולה לפגום בשלמות המעשה ומה שעשה היה בדייקנות ובאהבה. הוא היה קשור לאדמה קשר בל-יינתק. התמסרותו לענפים שונים בחקלאות, במיוחד לענף-הגפן, והישגיו בבית-הספר היו מובנים לכל – ואמנם אהבתו העזה לחקלאות היתה היסוד לשביעת רצונו ולאורח-חייו המאושרים. הוא נטה לספורט והשתייך לאגודת הספורט "מכבי" אשר בזכרון-יעקב; במיוחד הצטיין בכדורגל. בהיותו נצר לחלוצים הראשונים למניחי היסודות למדינתנו העצמאית הבין שלמען על המולדת עול הקרקע המשוחררת חייב הוא להמיר את המחרשה בטנק ובמקלע, אשר בזמן שהותו בבית-אביו בימי חופשתו מן הצבא, היה שש להחליף אותם שוב במחרשה. אך מרגע גיוסו לצבא בפברואר 1962 התמסר והתקשר בכל נפשו לתפקידיו השונים כשאומץ – לבו וגבורתו נבעו מתחושתו לשליחות שהוטלה על האיכר העברי. תודות לנטייתו ליסודיות ולשלמות הפך החקלאי הצעיר למפקד נערץ של פלוגתו. עד מהרה עשה בצה"ל כל מאמץ לממש את שאיפותיו וחלומותיו ועלה בסולם-הפיקוד. בסיימו את שירותו הסדיר נרשם לצבא-הקבע והיה למפקד פלוגה לוחמת. היה אהוב ומכובד על פלוגתו אשר הוביל לקרב האחרון ביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), זה הקרב שנערך בתל-אל-פאחר אשר ברמת-הגולן. הוא מצא את מותו בהסתערות בראש קבוצת חיילים על גדרות-האויב תחת אש צולפת ומפקידו ציינו את התנהגותו של מיכאל לשבח והוא הועלה לדרגת סרן אחרי נפלו. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בעפולה ולאחר מכן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בזכרון-יעקב. במכתב-התנחומים מאת מפקד-גדודו למשפחה כתוב לאמר: "מסור ונאמן היה מיכאל לגדוד ולמדינה. סמל ומופת היה לחבריו ומעולם לא נרתע ולא היסס לבצע את הקשה שבמשימות שהוטלו עליו – וכל זאת בחירוף נפש ובמסירות עילאית". חוברת הנקראת של שמו הוצאה לאור על-ידי מסדר "בני-ברית" בזכרון-יעקב ("לשכת אדולף ושרה קראוס"), בסיוע המועצה המקומית ובהשתתפות ההורים. אותה לשכה נקראת מאז נפלו "היכל מיכאל תשבי" ולוח הוצב מול גן רוטשילד שבמקום. ההורים תרמו לבית-הכנסת הגדול "אוהל יעקב" שבזכרון-יעקב דלתות ושני קנים לספרי- התורה. זכרו הועלה ב"מכבים", בטאון הסתדרות מכבי ישראל.