תמיר (שמלה), יעקב (“קיקי”)
בן יוסף ורחל. נולד ביום כ"ה בכסלו תש"ז (18.12.1946) בעיר ביזרטה אשר בתוניסיה. בעודנו ילד עלתה המשפחה אתו לארץ והם גרו בטירת-הכרמל. כאשר הגיע לגיל-הלימודים למד בבית-הספר בטירת-הכרמל ובעבור הוריו לקרית-חיים המשיך שם בבית-הספר "רביבים" וסיים את לימודיו בו. בן ט"ו היה במות עליו אביו כתוצאה מתאונת-עבודה והדבר השפיע על הנער מאד. הוא רצה להמשיך בלימודיו אך המצב הכלכלי בבית לא איפשר לו זאת ויעקב נאלץ לצאת לעבודה ובכל אשר עבד נקלט יפה בין העובדים וכל חבריו אהבוהו. מטבעו היה טוב-לב ונכון היה להגיש עזרה לכל נצרך. לכן התנדב לקורס של "עזרה ראשונה" ב"מגן-דויד אדום" בחיפה ורוב זמנו הפנוי היה נתון לעבודת-קודש זו. בגיל ט"ז ומחצה נתעורר בלבו הרצון להתגייס לצה"ל וכאשר פנה ללשכת-הגיוס בשאלה מדוע אין מגייסים אותו נענה, כי הוא צעיר מדי לשם כך. אך תשובה זו לא הרתיעה אותו מלהקדים את גיוסו לחיל-הים אף כי צעד זה הצריך את חתימת-אמו והיא מאנה לחתום על טופס ההסכמה, אך משהפציר בה הבן נעתרה לו. בהצלחה עבר את כל הבדיקות הרפואיות וכל הקשיים הכרוכים בהתנדבות זו – ובאוגוסט 1964 מצא יעקב את עצמו בחיל-הים. את שירותו נתן באח"י "תנין" ולאחר-מכן גם באח"י "לווייתן" והצטיין בעבודתו, עד שלאחר זמן הגיע לדרגת סמל. בשנת 1966 חתם על שירות נוסף בצבא-הקבע. במשך תקופת-שירותו היה כמה פעמים בחוץ-לארץ. לעת שובו תיכנן להקים לו בית בישראל – ולשאת לו אשה (חיילת) אך לא כן רצה הגורל, כי באחד הימים, בהיות הצוללת ליד חופי-סקוטלנד, נמצא יעקב על סיפונה ועסק שם בצביעה ואז החליק מן הסיפון – הימה; אתו יחד נפל גם חברו; זה היה ביום י"ז באייר תשכ"ז (27.5.1967). הגופה נמשתה מן המים והובאה לארץ. כעבור שלושה שבועות בערך, ביום י"א בסיון תשכ"ז (19.6.1967), הובא יעקב למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.
