תמיר (קפלן), אמנון

בן משה ושושנה. נולד ביום כ"ח בתמוז תש"ד (19.7.1944) בעתלית. את חינוכו היסודי קיבל בעיירה שבה נולד, הנמצאת על חוף-הים ואת לימודיו התיכוניים השלים בכפר-גלים ובגימנסיה על-שם ביאליק בחיפה. הוא היה קרוב לטבע ואהב את הנוף על שקטו ויחד עם זה אהב את סערת-הים ורגשת-גליו בהתנפצם בזעף בשוניות-האי. גם לעבודת-האדמה היה קרוב וטיפל בבעלי-חיים במשק הוריו הוא אהב בני-אדם והיה רגיש לגבי הזולת וסקרנות טבעית היתה לו לגבי דברים חדשים בנסיעה ובטיול. מלבד תחביביו שאהב לעסוק בהם בשעות-הפנאי (כגון: צילום ואיסוף בולים), אהב את ספורט השחייה, שהיה קרוב למקצועו בחייו הצבאיים, כי את הים אהב משחר ילדותו, כאמור, מאז היותו בעתלית ובכפר-גלים. בהגיעו לגיל-הגיוס באוגוסט 1962 ביקש להתנדב לקורס טיס בגלל אהבתו לאתגרים, אולם מפאת פגם בראייתו נפסל. לאחר- מכן התנדב לחיל-הים לשירות הצוללות ושירת ששת שנים – תחילה בצוללת "תנין" ולאחר-מכן בצוללת "דקר". לפני צאתו לאנגליה אמר לחברתו בגאווה: "כשאחזור מאנגליה אקח אותך לצוללת ואז תוכלי לראות במו עיניך היכן אני מבלה חלק מזמני". אמנון היה איש שירות-הקבע והוסמך כצוללן בספטמבר 1963. מתוך כל מקצועות-הצוללת בחר אמנון במקצוע התת- ימי, המחייב פרט לשמיעה מעולה הרבה כנות בדיווח ויכולת- ניתוח. בדרישות אלו עמד אמנון והצליח. בצאתו לאנגליה צורף לצוות "דקר". אולם באחד הימים, כאשר היתה הצוללת בדרכה בין גיברלטר לנמל-הבית, נותק עמה הקשר ושוב לא נתחדש; זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך-פטירתו של אמנון, בשעת מילוי תפקידו עם השאר, הוא כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). מאחר שאמנון נמנה עם חברי-הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת-זכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי "דקר" אשר בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. כמה עמודים הוקדשו לתודותיו ועליו בספר "בקום ישראל" שהוציאה הגימנסיה "ביאליק" בחיפה. ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.