תמיר, יהודה

בן יהושע והדסה. נולד ביום י"ב באלול תש"י (25.8.1950) בקיבוץ תל-יוסף. ילדותו עברה עליו בעיר נתניה. למד בבית הספר העממי במושב אביחיל וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון ע"ש טשרניחובסקי בנתניה. הוא היה ילד עירני ומוכשר, עליז ושמח אך עם זאת רציני ומעמיק. אהב לקרוא ספרי בלשים, הרפתקאות והומור כפי שאהב ספרות עיון מעמיקה. הוא היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ובגדנ"ע אויר. בבית הספר התיכון למד במגמה הריאלית והצטיין במקצועות פיסיקה, כימיה ומתמטיקה – ואכן ציוניו בתעודת הבגרות, במיוחד במקצועות אלה, היו גבוהים ביותר. יהודה התעניין והיה בקי בכל הקשור בטיסה עוד בטרם גיוסו כאשר אך סיים את מבחני הכניסה לקורס טיס, בשנת 1968, נשלח מטעם גדנ"ע אויר במסגרת חילופי גדנ"עים לשוויץ. בגלל ההכרה הלאומית החזקה שפיעמה בו נהג להודיע בכל מקום שהגיע, כי הוא "אוכל כשר", אף על פי שבביתו לא הקפיד על כך כי לא היה דתי. לאחר שובו מהשליחות, התגייס לצה"ל והוצב לחיל האויר, לקורס טיס. למרות שעקב שליחותו איחר בחודש את מועד פתיחת הקורס, עשה לילות כימים והצליח לסיים את הקורס כטייס קרבי יחד עם חבריו. אחרי כן עבר יהודה להדרכה והקנה לפרחי טיס צעירים מן הידע והניסיון שצבר. ביום כ"ב באלול תשל"ב (1.9.1972), שבועיים לאחר שנשא לאשה את חברתו, נפל סגן יהודה בעת מילוי תפקידו. השאיר אחריו אישה, הורים ואח. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנתניה. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "יהודה, כשרונותיו וכישוריו, קומתו הזקופה ויופיו הנישא, בטחונו והתנהגותו השקטה, חכמתו ופיקחותו – חשף בנפלו את צמרתנו, צמרת הטייסת ומערך לוחמיה, כמתהווה רק בכריתתו של ענף עבות – – – יהודה כטייס, היה רגיש וקנאי להישגיו, אהב והרבה לטוס. הוא אפף את הטיסה בגישתו לתורות ותיאוריה, היווה דוגמה במסירותו לטייסת עת שירת כמדריך בבית הספר לטיסה ולקח לאחרונה בהצלחה חלק בפעילות המבצעית של הטייסת. . . " רשימה לזכרו נתפרסמה בבטאון בית הספר לטיסה.