תורן (תורגמן), יוסף

יוסף (יוסי), בן פורטונה ואברהם, נולד ביום כ"ו באלול תש"ד (14.9.1944) באורן שבאלג'יר, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ח (1948). את שלוש שנות לימודיו הראשונות סיים יוסי בבית-הספר "גאולים" בירושלים, ואחרי-כן השלים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "ענף החיים" בירושלים. בהיותו בן למשפחה מרובת ילדים לא יכול היה להמשיך בלימודיו, ונאלץ להפסיקם בגיל צעיר ולהתחיל לעבוד, כדי לסייע בפרנסת משפחתו. למרות שרצה להמשיך בלימודים הבין יוסי את המצב הקשה שמשפחתו נתונה בו ונרתם במרץ לעזרתה. את השנים הראשונות הקדיש יוסי לחיפוש מקצוע הולם, וכך ניסה ידו במקצועות שונים: זבנות, כריכה, אפייה ומכונאות-אופנועים. לאחר שנתיים של התלבטויות ובדיקת האפשרויות נאלץ ללכת לעבוד בצבעות, והתמיד בעבודה במקצוע זה. יוסף גויס לצה"ל בפברואר 1963 והוצב לחיל התותחנים. חלק מתקופת שירותו עשה כנהג טנק. לאחר חמישה חודשים שוחרר מהשירות הסדיר, עקב התחשבות השלטונות הצבאיים במצבה של משפחתו, והוא חזר לחיים האזרחיים והוסיף לסייע בפרנסת אחיו ואחיותיו הקטנים. יחד עם זאת הועבר לשרת במסגרת כוחות המילואים, והוצב בתחילה בתפקיד בהגנה האזרחית ואחרי-כן הועבר ליחידה של חיל הרגלים. במסגרת יחידתו השתלם בקורס מפעילי מקלעים, ולאחר מלחמת ששת הימים סופח לחטיבה הירושלמית, ובה שירת עד ליום נפילתו. לימים נשא לאישה את חברתו מרים והקים משפחה משלו, שגדלה עם הוולדם של ילדיו – ירון ומזל. במשך השנים ערך יוסף כמה ביקורים בצרפת, ובשנת 1967 עשה שם חודשים אחדים בניסיון לבדוק אפשרויות להשתקעות שם. עם פרוץ מלחמת ששת הימים חזר ארצה, החליט להישאר בארץ וויתר על אזרחותו הצרפתית. במלחמת יום-הכיפורים השתתף יוסף בקרבות הבלימה נגד המצרים על קו תעלת סואץ. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע ונהרג במהלך הקרב על מוצב "לחצנית" שבאזור התעלה. כשבועיים אחר-כך התעוררה סברה שנפל בשבי בידי המצרים, אולם לאחר בדיקות חוזרות ונשנות, שנמשכו כחודש ימים הוכרז כנעדר. רק לאחר חודשיים נוספים התאמתו החששות והתברר שנפל בקרב. לימים זוהתה גופתו הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל, בירושלים. השאיר אחריו אישה ושני ילדים, הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. משפחתו תרמה לזכרו מנורת זיכרון לבית-כנסת