fbpx
תובל, יהודה (ליאון)

תובל, יהודה (ליאון)


בן ססיל ויהושע, נולד ביום ט"ו בניסן תש"ה (29.3.1945) בעיר אורן שבאלג'יריה. כשהיה בן 3cשנים עלה יהודה עם הוריו לארץ, בשנת 1948. משפחתו השתקעה תחילה בבאר-שבע, עברה לזמן קצר לאילת, משם עברה ללוד, ובה גדל יהודה והתבגר. הוא למד בבית-הספר היסודי בלוד, והמשיך ללמוד בבית-ספר "אורט" בלוד במגמת אלקטרוניקה. יהודה הצטיין כשחקן כדורגל, והגיע בענף ספורט זה להישגים חשובים בליגה הלאומית. תחילה הוא שיחק בקבוצת "הפועל" לוד, והיה לו חלק נכבד בהעלאת קבוצתו מליגה א' לליגה הלאומית. הוא הצטיין כשוער, ועבר לשחק ב"הפועל" ירושלים. לפני שהתגייס לצה"ל, היה יהודה מועמד לשחק בתפקיד שוער בנבחרת ישראל. הוא היה שחיין מעולה, והצטיין בענף הטניס. בשנת 1973 שיחק עם "הפועל" ירושלים בגמר גביע המדינה מול "הכח מכבי" רמת-גן. יהודה שהיה באותו זמן פצוע בכף ידו קיבל טיפול רפואי כמה דקות לפני תחילת המשחק. "הפועל" ירושלים ניצחה וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה. יהודה נבחר לשחקן המצטיין במשחק זה. באוגוסט 1963 התגייס יהודה לצה"ל, ושירת בחיל-האוויר. הוא השתלם בכמה קורסים כמכונאי מטוסי סילון, וביוני 1966 עלה לדרגת רב"ט. מלבד שירותו כמכונאי מטוסים, עסק יהודה גם בהדרכת ספורט בחיל-האוויר. הוא השתתף במשחקי כדורגל בנבחרת חיל-האוויר וזכה להערכה רבה על משחקו. אחרי שהשתחרר מן הצבא הסדיר, מילא יהודה בשירות המילואים תפקיד של קשר בחיל-השריון. הוא זכה לעיטור על חלקו במלחמת ששת הימים. בחייו האזרחיים עבד יהודה כמפעיל מחשבים. הוא התחתן, בנה ביתו בירושלים, ובה נולדו ילדיו. במלחמת שלום הגליל שירת יהודה פעמים אחדות במילואים. ביום י"ט בשבט תשמ"ה 10) בפברואר 1985), ימים אחדים לפני שעמד לסיים את תקופת שירותו, הוא הוצב בעמדה סמוכה למטולה. העמדה הייתה ממוקשת. בהתפוצצות המוקש נהרג יהודה. בן 40 שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי על הר הרצל בירושלים. יהודה השאיר אחריו רעיה, שתי בנות, בן, ארבעה אחים ואחות. שר הביטחון יצחק רבין כתב עליו למשפחתו: "יהודה היה חייל למופת, ממושמע, בעל כושר גופני גבוה, גאה מאוד, השתלב יפה בין חבריו." (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

כובד על ידי

דילוג לתוכן