שתיוי, סיון

בת איבון ורחמים, נולדה ביום ה' באלול תשמ"ד (2.9.1984) בבית- החולים ברזילי שבאשקלון. אחות צעירה לניצה, רפי וציון. סיון גדלה והתחנכה בקרית מלאכי, למדה בבית-הספר היסודי על שם אלי כהן ובחטיבת-הביניים והתיכון 'עמל 1'. סיון בחרה להרחיב את לימודיה במגמת המדעים, נערה שקדנית ונבונה שסיימה את לימודיה התיכוניים בהצטיינות ובידה בגרות מלאה ומורחבת. נערה חברותית, שופעת חיים ומוקפת חברים רבים, שהאירה את סביבתה באור, באהבה ובשמחה תמידית, והעניקה תמיכה וסיוע לכל הסובבים אותה. סיון, שמגיל צעיר גילתה אהבה וכישרון מיוחד לדרמה ולריקוד, נהגה לארגן את האירועים והשמחות בחוג משפחתה הענפה וריכזה סביבה את כולם על רחבת הריקודים, מפזרת סביבה צחוק ושמחה. ב-4 במאי 2003 התגייסה סיון לצה"ל ועברה טירונות בבסיס ניצנים. בתום הטירונות יצאה לקורס רשמות בית-משפט בצריפין, בסיומו הצטרפה לצוות בית-הדין הצבאי במחוז דרום וקיבלה תפקיד אחראי מאוד, פקידת הווידואים. בתקופת שירותה הקצרה מאוד, בת השבועיים בלבד, הצליחה הנערה היפיפייה להשאיר את חותמה על כולם. מפקדיה מספרים כי לא ניתן היה להתעלם מנוכחותה המרשימה ומלאת החום. לכל מקום הביאה עימה אור ושמחה. בין סיון ליוסי נרקם קשר אהבה נפלא, חזק ועמוק. נדמה היה שכל יום הוא התחלה חדשה. זוג שדבר לא יכול להפריד ביניהם. הם היו כגוף אחד ונהגו לכתוב את שמותיהם ברצף 'יוסיון'. בכל מקום שפנו אליו השרו אווירה מדהימה. השניים החליטו למסד את קשר האהבה הנפלא בחתונה לאחר שירותה הצבאי של סיון, אך לא זכו לכך. ביום האהבה, שכל כך מסמל את סיון שהיתה ילדה של אהבה, יום ט"ו באב תשס"ג (13.8.2003), בעת שעשתה את דרכה אל חברה יוסי, ירדה סיון מאוטובוס סמוך לכפר ורבורג, וחצתה את הכביש. אז הגיעה משאית וקטעה את חייה. סיון הובאה למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שדה עוזיהו והיא בת תשע- עשרה. סיון הותירה אחריה הורים, אחות, שני אחים וחבר.