שתיוי, יוסף

בן לאומה ושלום. יוסף נולד בקריית אונו בי"ח בשבט תש"ך (16.2.1960), בן למשפחה המונה עשר נפשות. יוסף למד בתיכון המקצועי 'עמל מקס פיין' בתל אביב במגמת מכונאות רכב. יוסף התגייס לצה"ל בשנת 1978, ושירת במחנה 'עופר' כמכונאי רכב. עם שחרורו מצה"ל, בשנת 1981, התגייס יוסף למשטרת ישראל. בתחילת דרכו שירת בנתב"ג, במחלקת ביקורת דרכונים. בהמשך עבד בבית המעצר באבו כביר. הוא התקדם לתפקיד ביחידה לליווי עצירים. לאחר זמן מה הכיר יוסף את סיגלית. הם נישאו ועברו להתגורר בדימונה. מאוחר יותר עברו בני הזוג להתגורר ברמלה, ושם נולדו שלושת ילדיהם: הילה, דניאל וקארין, אשר נולדה שלושה ימים לפני מותו של יוסף. יוסף, יוסי בפי כולם, היה בחור נהדר, בעל הליכות ונימוסין שניחן בחוש אסתטי גבוה, ואהב את החיים ואת כל הסובבים אותו. משפחתו מספרת כי היה בעל ואב למופת. הוא התברך בקול ערב ונעים ובשל כך צורף למקהלת המשטרה. רב-סמל ראשון יוסף נפל בעת שירותו בי"ד באדר ב' תשנ"ז (23.3.1997). בן שלושים ושבע היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אישה ושלושה ילדים. בית הכנסת בבית המעצר נקרא על שמו של יוסף, לאות הוקרה והערכה לעבודתו המסורה.