שש, יונה (וינצה)
בן יפה ויהודה, נולד ביום כ"א באב תרפ"א 25.8.1921)) בבודפשט, בירת הונגריה, וסיים 8cכיתות בבית-הספר היהודי. ב11.11.1935- עלה לארץ והשתקע בחיפה. יונה למד בשיעורי-ערב והסתגל מהר לשפה. בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה" והשתתף באימוניה. בשנת 1937 החל אביו לעבוד במיכניקה עדינה במפעל האשלג שבדרום ים-המלח והמשפחה עברה לגור בירושלים. בעקבות האב התקבל גם יונה לעבוד במפעל ובהיותו בן 17 כבר התמחה בעבודה מקצועית טכנית ובהלחמה ונמסרו לו עבודות אחראיות. בתקופת מלחמת- העולם השנייה רצה להתגייס לצבא, אך הנהלת המפעל עמדה בתוקף על הישארותו בעבודתו החיונית. בימים ההם השתתף בכל פעולות ה"הגנה" ובייחוד עסק בהתקנת מחבואים לנשק-המגן. עם גמר המלחמה עבר לירושלים ופתח בית-מלאכה להלחמה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, עסק במרץ בהתקנת שריון לכלי-הרכב ויחד עם זה יצא בלילות לעמדות השמירה. לאחר שגויס לחי"ם ונלקח לאימוני-קרב פסקה המלאכה, עד שהמהנדס הראשי של ה"הגנה" דרש כי יחזור להתקנת משוריינים הדרושים לו. בליל קרב סוער, באפריל 1948, יצאה הוראה להוציא את יונה מהעמדות ולהחזירו למלאכתו, אך הוא החליט להיות בין הלוחמים בשורות הראשונות ויצא אל החזית המסוכנת ביותר: בליל ה17- במאי היה בין הפורצים את המצור על העיר העתיקה וב18- בו חדר לשם וטבעת הכיתור נסגרה שוב. במשך 5cימים לחם יונה בקרבות מרים, גילה מסירות לחבריו ואומץ-לב. ביום י"ד באייר תש"ח 23.5.1948)), בהיותו בעמדה בעיר העתיקה, הרים את רובהו כדי להשיב אש לצליפת האויב, ובו ברגע פגע בו כדור ולאחר שהוגשה לו עזרה ראשונה מת בזרועות חבריו. נקבר בעיר העתיקה. שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים
