שר-שלום כהן, שמעון

בן שאול וחנה. נולד בירושלים ביום ז' בסיון תרפ"ז (7.6.1927) ולמד בבית הספר היסודי "דורש ציון" בעיר מולדתו. בשעות הפנאי היה עוסק במסירות רבה ובאהבה גדולה בהכנת נערים למצוות, בלמדו אותם את דיני הנחת תפילין ואת טעמי המקרא ויש גם שהיה עוזר להם בשינון הדרשה הקצרה שהכין בשבילם. יום-יום היה מקדיש שעתיים, או שלוש למפעל חשוב זה בביתו, או בבית הכנסת ולפעמים הלך הוא אל ביתו של תלמידו. כל זאת עשה לשם שמיים, שלא על מנת לקבל פרס, ואם נשלח לו זר פרחים כהוקרה היה מחזירו לשולח לבל תיפגע עשיית מצוה שלו. לעומת זאת היה מקבל ברצון הזמנת ההורים לסעודה של מצוה והיה משתדל לשמח את המסובים בשירי הקודש וגם בשיחת חולין שלו, שהייתה מלאה טעם ותוכן. ביחסו זה קשר אליו את הנערים קשר נפשי והשפעתו עליהם הייתה גדולה – לעתים אף יותר מהשפעת ההורים והמורים. בשעותיו הפנויות היה עוזר בעניינים ציבוריים של אגודת "שערי רחמים" – בקופות גמילות חסד וקופות עזרה לעניים. בשבוע שלפני הפסח היה מביא בצנעה ובצורה נאה ומכובדת תמיכה לבתי העניים במו-ידיו (בצורת כסף, בשר ויין). הוא עבד בארכיון של האוניברסיטה העברית וגם בעבודתו שם התבלטו ידידותו ויחסו החם לכל העובדים אתו. בייחוד דאג להתקדמותם של בחורים צעירים בצעדיהם הראשונים בעבודה. לאחר שכל אחיו ואחיותיו נישאו והקימו להם בתים בישראל נשאר הוא עם אמו ומאהבתו ומסירותו לה דחה גם הצעות נישואין. במחצית מאי 1948, בעיצומה של מלחמת השחרור, גויס לצה"ל והוצב לחיל המודיעין. לאחר שחרורו היה נקרא מדי פעם למילואים. בסוף אוגוסט 1971 נקרא לשירות מילואים פעיל ויומיים לאחר שיצא לשירות הפעיל חלה ואושפז. ביום י"ח באלול תשל"א (8.9.1971), נפטר רב-טוראי שמעון במחלתו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות שעל הר הרצל בירושלים. משפחתו הנציחה את זכרו בדרכים הבאות: דירתו הפרטית הוקדשה לאגודת "שערי רחמים" והכנסותיה – להחזקת תלמידי ישיבה; ספר תורה, שנכתב במיוחד על ידי סופר סת"ם, הוכנס יחד עם תיק וזוג רימונים לישיבת "שערי רחמים" בירושלים, ישיבתו של סבו, הרב רחמים מלמד זצ"ל; קרן לגמ"ח על שמו למתן הלוואות ללא ריבית לנצרכים ולזוגות צעירים; נרכשו ספרי קודש רבים והוקדשו לבתי כנסת בהם היה המנוח רגיל להתפלל ולבקר.