שרף, יאיר-שלמה

בן יונה ושאול. נולד ביום ו' בטבת תש"ז (29.12.1946) בירושלים. גדל והתחנך בשכונת רחביה. עוד בהיותו בגן-הילדים התוודע אל מושגים בסיסיים ביהדות ובמסגרת זו החלה להתפתח בו זיקה מיוחדת לארץ. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר 'בית הילד' והמשיך בלימודים תיכוניים בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית, אולם כעבור שנתיים ביכר לפנות למסלול לימודים מקצועי בבית-הספר 'אורט נביאים' במגמת אלקטרוניקה. במשך שנות לימודיו היו הישגיו טובים, בעיקר בתחומי המתימטיקה והפיסיקה. במהלך לימודיו התיכוניים נבחר ציורו והוצג בתערוכת ציורים בשם 'העץ התנ"כי כפי שהוא משתקף בעיני הילד', שהציג הביתן הישראלי בתערוכת פרחים בינלאומית שנערכה בהולנד. יאיר היה צעיר אינדיבידואליסט ובעל משמעת פנימית מפותחת, שחרף אהבתו לחיי חברה לא אהב מסגרות קבועות ועל-כן ויתר על חברות בתנועת הצופים. במקום זאת ביכר עיסוקים שהצריכו דמיון ותעוזה. היה מקובל על בני גילו ובעיקר על בנות גילו. בחודש אוגוסט 1964 גויס לשירות חובה בצה"ל ונשלח לקורס-טיס. לאחר שעזב את קורס-הטיס, שירת ביחידות שונות ועבר קורס מ"כים, אך את עיקר שירותו עשה בחיל-המודיעין. לאחר שחרורו משירות החובה ובמהלך שירות המילואים, השתתף במלחמת ששת-הימים בחטיבה 7 בסיני וכן במלחמת יום-הכיפורים, בתפקיד חובש בגדוד חרמ"ש. במלחמת לבנון שירת במסגרת דובר צה"ל והצטרף עם צוות טלוויזיה לסיקור הלחימה בגזרה המרכזית בלבנון. במשך עשרים שנה עבד ברשות השידור בטלוויזיה הישראלית, תחילה כטכנאי קול ולאחר-מכן כסגן מנהל מחלקת קול. במקביל שימש כיושב-ראש ועד העובדים ודאג במסירות רבה לעובדיו ולרווחתם. עמיתיו ברשות השידור תיארו אותו כאדם ישר והגון ומעל הכול, כחבר שניתן למצוא אצלו פתרון והבנה לכל בעיה שהתעוררה. במישור המקצועי היה פרפקציוניסט, איש מקצוע מעולה, עקשן ומסור לעבודה, שאינו מהסס להתעמת כאשר הדבר נוגע לעמידה על עקרונות מקצועיים. יאיר נשא לאישה את בתיה, ולבני הזוג נולדו ארבעה בנים – יהונתן, יואש, מתן ובן. במישור האישי היה אדם נפלא, אב ובעל מסור מאין-כמוהו, מטפל ודואג, שידע תמיד לנווט עצמו לצורכי משפחתו. יאיר נפל בעת מילוי תפקידו בשירות מילואים ביום כ' בטבת תשמ"ט (28.12.1988) בהתמוטטות בית מגוריו בירושלים. באותה תקופה היה בשירות מילואים פעיל במסגרת דובר צה"ל ושב מדי ערב לביתו. ביום הולדתו הארבעים-ושניים הובא יאיר למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הניח רעיה, ארבעה בנים, אב ואחות – מיכל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה על חריצותו של יאיר ועל כושר ההתמדה שלו והיוזמה, שלוו תמיד בחיוך של היענות. כתבות אודות האירוע שבו נספה הופיעו בעיתונות היומית.