שרף, ברונו (“דב”)

בן פסח וסאלי. נולד ביום י' בניסן תרצ"א (28.3.1931) בטפליצה שבצ'כוסלובקיה ולמד לימודים יסודיים ברומניה. ילדותו לא הייתה קלה. את ה"בר מצוה" חגג במחנה בטרנסדנייסטריה והתייתם מאביו בעודנו צעיר. לאחר מלחמת העולם חזר עם אמו, שנורתה במחנה בכתפה, לרומניה, ושם גברו עוד יותר קשיי חייהם. ברונו הצליח להשלים ארבע שנות לימודים תיכוניים במשך שנתיים ואחרי כן עלה לישראל בגפו. מיד בהגיעו לארץ בשנת 1951 התגייס לצה"ל. הוא שירת במשטרה הצבאית ואחרי כן סיים קורס בחיל האויר והוענקה לו דרגת סמל-ראשון. אחרי שחרורו מהשירות הסדיר הלך ללמוד בקורס למכונאות רכב במשרד העבודה והחל לעבוד כמכונאי בבסיס צבאי. בערבים היה לומד בטכניון בחיפה והשלים קורס שרטוט ותכנון מכונות. לאחר סיומו גמר קורס הנדסאי מכונות בטכניון ונתקבל לעבודה כטכנאי במשרד הביטחון. בספטמבר 1969 נקרא לשירות מילואים פעיל. ביום ד' בתשרי תש"ל (16.9.1969), נהרג מפגיעת פגז, בשעה שנהג זחל"מ באזור תעלת סואץ. הניח אישה וילד. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. חברו ומנהל העבודה שלו כתב ביולי 1971 על ברונו כי "חלקו היה רב ומורגש בכל (במקום העבודה). כאשר הגיע והצטרף אל צוות מגובש נקלט מיד ותפס את מקומו בו. אצל ברונו בלטה הרצינות בגישה לעבודה, בגישה לאנשים ובעיותיהם, לציוד ובכלל לרכוש המדינה – – למרות היות גילו כגילנו, שימש ברונו כתובת להתייעצות בכל מקרה של התלבטות לגבי הנוהל הנכון עם חברים, הן בשמחה הן בצרה או באבל. בכל ענייני דת ומסורת היה הוא הפוסק והסמכות העליונה בכל שאלה ובעיה". הכותב מעיר כי תלאות המלחמה שעברו עליו בעודו נער השאירו עליו את חותמו "אך כחומר גלם טוב צורף ברונו בכור הצרות ויצא טהור יותר, רגיש יותר ומסור יותר. המסירות שלו הייתה אולי אחד מקווי אופיו הבולטים – מסירות לזכר אביו, למסורת בית הוריו, למשפחתו, לחבריו, לשאיפותיו – ואפילו לתחביבו".