שרעבי, עמנואל
בן יוסף ורחל. האב – פעיל ועסקן בהתאחדות התימנים וממייסדי שכונת-המכבי החדשה בתל-אביב ומבין מגיניה בשנת 1938 (במאורעות 1936-1939); חבר פעיל בוועד-השכונה מאז ועד היום. עמנואל נולד ביום כ"ט באייר תרצ"ו (21.5.1936) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי דתי ואחרי שעות-לימודיו שם היה מקדיש חמש שעות רצופות בבית-מדרשו של הרב יעקב צאירי ללימוד ש"ס ופוסקים. גילה חריפות-מוח בלימודיו וגם בקיאות רבה בהם ובהיותו נער צמא-דעת התעמק גם בלימודי-חול. מטבעו עליז היה ובעל חיוך מלבב. אהב את הזולת וכיבד את הבריות. שנה אחת למד בבית-הספר המקצועי "שבח" בחשמלאות. הצטרף לגדנ"ע, עבר קורס מ"כ וזמן מסוים עסק בהדרכה. לאחר-מכן הצטרף להכשרת פלי"ם ועבד בעבודות שונות. היה חדור רגש אהבה למולדתו ולעמו וחלם על בניין הארץ. כל מאורע חברתי בחיי-ישראל עורר בו חוויות עמוקות. השתתף בטיולים רבים לידיעת-הארץ ועזר לחבריו הכושלים במסעות הקשים. לצה"ל גויס בינואר 1955 והתחבב על חבריו ומפקדיו. בקרב ניצנה, ביום י"ח במרחשון תשט"ז (2.11.1955), נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.